אצלנו בגן, חגים הם לא רק משהו שמספרים עליו - הם משהו שפוגשים, נוגעים בו וחווים אותו.
אנחנו מתחילות ממה שהילדימות באמת רואות סביבן ומה שמעורר בהן סקרנות, ומשם מתפתחות. במקום פעילות אחת ״על החג״ אנחנו פותחות כמה כיוונים במקביל - דרך חומר, תנועה, משחק, שיח יומיומי והתנסויות.
כך כל ילד וילדה יכולים להתחבר בדרך שמתאימה להם, והלמידה הופכת לחיה, משמעותית ומחוברת למציאות.
ל״ג בעומר
בל״ג בעומר בחרנו להתמקד באש - מתוך מה שנוכח ומסקרן עבור הילדימות. התבוננו יחד באש ושאלנו שאלות פשוטות: מה זו אש? היא חמה או קרה? איך היא נראית?
דרך חקר צבעי הלהבה – אדום, כתום, צהוב – מיינו משחקים, חיפשנו צבעים במרחב ויצרנו להבות משלנו.
את המדורה לא ״עשינו״ אלא בנינו כתהליך. התחלנו ממעגלים של “אבנים” מלגו וקוביות, הוספנו ״עצים״. והבנו יחד מה מרכיב מדורה ומה התפקיד של כל חלק בה.
דרך תנועה ומשחק הפכנו ללוחמי ולוחמות אש תרגלנו כיבוי, תנועה משותפת, תגובה למצבים ושיתוף פעולה.
במקביל התקיים שיח חשוב של בטיחות, גם בתוך הפעילות וגם ״על הדרך״. למדנו שמים מכוונים לחפצים ולא לחברימות, דיברנו על דרכים שונות לכיבוי - מים, חול והתרחקות, ועל שמירה על עצמנו ועל הסביבה.
בסוף השבוע המדורות ״נדלקו״ בעזרת פנסים, והמרחב התמלא בתחושה חמימה ובטוחה - כזו שמאפשרת להתקרב לנושא מתוך חוויה ולא מתוך סכנה.
יום ירושלים
מתוך האש המשכנו אל ירושלים. יום ירושלים נפתח בשאלה: איך מגיעים לירושלים?
יצאנו למסע בתנועה ובדמיון - טיפסנו הרים, הרגשנו עייפות, עצרנו והמשכנו. דרך הגוף הילדימות חוו מה זה מאמץ, מרחק והתמדה.
הוספנו דרכים שונות להגיע - ברגל, עם חמור או סוס, ברכבת או באוטובוס - וכל אחת ואחד בחרו את הדרך שלהם.
במרחב יצרנו מסלולי תנועה מפותלים המדמים את הרחובות והסמטאות של ירושלים. הליכה בקווים לא ישרים, שינויי כיוון, עצירות והמשכיות - כל אלה אפשרו לילדימות לחוות בגוף את ההתמצאות בתוך מקום מורכב ולא צפוי.
הוספנו גם חיפוש סימנים - יצאנו לחפש ״אריות״ במרחב. האריה הפך לסימן שמחבר בין ל״ג בעומר לירושלים, ומאפשר רצף בין נושאים.
דרך החיפוש הילדימות תרגלו התבוננות, זיהוי ורמזים, ולמדו איך סמל קטן יכול לספר סיפור גדול.
בהמשך הגענו אל השוק - מקום חי של מפגש. שם פגשנו ריחות, צבעים, מרקמים וקולות.
מיינו ירקות, נגעו, הריחו, שיחקו ״מוכרים וקונים״ ודיברנו על בחירה בתוך שפע, על המתנה בתור ועל מפגש בין אנשים.
ובסוף הדרך? בשבוע הבא נציין בגנים את יום ירושלים בארוחת בוקר חגיגית וירושלמית במיוחד! בבבלי היא תתקיים ב-12.5, יום שלישי, ואילו בנחלת יצחק ויהודה המכבי ב-13.5.
שבועות
מתוך המסע הזה אנחנו ממשיכות אל שבועות - חג של אדמה ושפע. נציין אותו בגן בשבוע שלפני שבועות בשלל פעילויות וכמובן בוקר חגיגי (תאריך החגיגה בכל סניף יישלח לכם בשבוע הבא).
דרך השוק והתבוננות בירקות ופירות אנחנו מפרקות יחד את מה שאנחנו אוכלים: מאיפה זה מגיע? איך זה נראה? איך זה מרגיש ביד? הילדימות פוגשות את החומר דרך מגע, חיתוך, מיון והתנסות, ומתחילות להבין את הקשר בין אדמה, גידול ואוכל.
בחגיגה הקבוצתית נבחר ליצור טנא שכבתי משותף. במקום טנא אישי מוכן מראש, כל ילד וילדה יביאו פרי או ירק אהוב, ויחד ניצור שולחן מלא בכל טוב. מתוך השפע המשותף, כל אחת ואחד יבחרו לעצמם מה לשים בטנא שלהם. כך הילדימות חוות גם שייכות לקבוצה וגם בחירה אישית - להיות חלק ממשהו גדול, ועדיין להישאר עם מה שנכון להן.
לאורך כל הדרך, בתוך החגים, אנחנו ממשיכות לעבוד על מיומנויות יומיומיות: בחירה, שיח, המתנה, זהירות, התבוננות והתמצאות במרחב.
כך החגים הופכים עבורנו להזדמנות אמיתית ללמידה – כזו שמתחילה מהחיים עצמם, ונשארת עם הילדימות הרבה אחרי.
