הודעות

תאריכים קרובים ורחוקים לציון בגן:

יום המשפחה בגן: את יום המשפחה אנחנו מציינים בגן ילדי הטבע בשיח משפחתי מותאם גיל - תוכלו לקרוא על כך בהרחבה בהמשך העדכון. נשמח אם לצורך הפעילות שלנו תוכלו להדפיס ולהביא לגן תמונה משפחתית - איזו שתרצו! מאחורי התמונה כתבו מי מופיע בה ואם יש סיפור קטן - נשמח לשמוע. חשוב: גודל התמונה עד A5. את התמונות נאסוף עד 15.2.

בנוסף, השכבה הבוגרת מציינת את יום המשפחה בחגיגת סבתאסבא מיוחדת במינה. זה יקרה ב-20.2 - קיבלתם הזמנה להעביר לסבים וסבתות בוואטסאפ. כל ילד.ה יכולה להזמין שני בני משפחה למרות שם הארוע - זה גם יכול להיות דוד.ה למשל 🙂ונשמח שהתמונה שתביאו תכלול את בני המשפחה שמגיעים למסיבה!

פורים: החגיגה בגן תתקיים ב-2.3 - זה היום שהילדימות מוזמנים להגיע בו מחופשים - עוד נכתוב לכם עוד על החגיגה אבל אנחנו מתחשבות גם בילדים הרגישים יותר. לאחר ארוחת הבוקר היום מתנהל כיום רגיל לגמרי בגן, וב-3-4 במרץ נהיה בחופש.

יריד אביב: ב-13.3 יתקיים יריד האביב שלנו, ארוע קהילתי ממש כיפי - נשלח לכם מייל בנושא.

חופשת פסח:  תתקיים מה-31 במרץ ועד ה-8 באפריל.

טיול משפחות: יתקיים ב10-11 באפריל, גם עליו נשלח לכם מייל. שריינו את התאריך כי זה ממש ממש כיף!

משפחה בגן - להרגיש בבית

בשבועיים הקרובים ניכנס בגן ילדי הטבע לשיח של משפחה. לא כנושא חד־פעמי ולא כהגדרה אחת נכונה,אלא כהמשך של רצף פדגוגי ארוך שאנחנו צועדות בו עם הילדימות.

הרצף הזה התחיל באדמה –במפגש עם שורשים, בוץ, מים וזרעים. מפגש עם חומרים חיים ותהליכים איטיים, עוד לפני מילים והסברים.

מתוך האדמה הרמנו מבט אל העץ, ומתוך ההבנה שמה שנראה יציב מעל הקרקע נשען תמיד על מה שמחזיק מתחתיה.

משם עברנו אל הגוף – הבית הראשון של הילד.ה.ומתוך הגוף ניכנס אל הבית ואל המשפחה, לא כהגדרה, אלא כחוויה של שייכות, מחסה, קרבה ובחירה.

העדכון הזה נועד להכין אתכם לדרך שנעשה יחד בשבועיים הקרובים, ולהזמין אתכם להציץ לאופן שבו השיח יתממש ביומיום של הגן.

בגן אנחנו ניגשות לשיח על משפחה מתוך חוויה יומיומית ופשוטה:המשפחה שלי היא המקום שבו אני מרגישה בבית.מתוך הרעיון הזה נבנית העשייה בגן – דרך מרחב, חפצים, משחק ופעולות יומיומיות שמאפשרות לילדימות לחוות שייכות, קרבה ובחירה

את השיח הזה אנחנו חוקרות דרך עשייה:בניית בתים מארגזים וקרטונים, בחירה איפה תהיה דלת ואיפה חלון,הצצה פנימה והחוצה, ומיון של חפצים וצבעים ל“משפחות”.

דרך הפעולות האלו הילדימות בודקות:איפה נעים לי להיות, מי קרוב אליי, ומי שייך איתי לאותו מרחב.

שכבת האפרוחים | בית נחווה דרך הגוף

בשבועיים הקרובים האפרוחים פוגשות את מושג הבית דרך הגוף, המרחב והקשר.

בגיל הזה בית אינו רעיון אלא חוויה גופנית: מקום שאפשר להיות בו קרוב, מוחזק, ולדעת איך להיכנס ולצאת ממנו.

העשייה נפתחת במסע בדמיון ובתנועה פשוטה: ישיבה על הרצפה, כפות רגליים נוגעות במשטח, זחילה איטית וחיפוש מקום קטן ושקט. מתחת לשולחן נוצר מחנה קטן – בית מוגן וברור. האפרוחים מוזמנות להיכנס, לזחול, לשבת ולצאת, לזמן קצר וחוזר. המחנכת צמודה למרחב, שומרת על גבולות ברורים, ומאפשרת חוויה רגועה ובטוחה.

במרחב נוסף מופיע לוח קרטון עם פתחים פשוטים – דלת וחלון. האפרוחים פותחות, סוגרות, מציצות ומסתתרות. התיווך מינימלי וחוזר: בפנים, בחוץ, פתוח, סגור. אין הרחבה מעבר לכך - הגוף והפעולה מדברים.

במהלך השבוע נוצר גם מרחב משחק בית קבוע שחוזר מדי יום: שטיח או מזרן, שמיכות, בובות רכות וכלי בית גדולים. המשחק הוא חווייתי ולא מדומיין - ישיבה יחד, השכבת בובה, כיסוי בשמיכה, החזקה וכניסה ויציאה מהמרחב. המחנכת מלווה בקול שקט ומתארת את הפעולות: יושבים, מכסים, מחזיקים ביחד.

במקביל נשלבות חיות משחק בעבודה עם חימר, בצק, מים וחול. החיות נכנסות ויוצאות מהחומר, מתלכלכות ונשטפות - חקירה חוזרת של בפנים ובחוץ, מכוסה וגלוי, כחלק משגרת היום.

כך נבנית אצל האפרוחים חוויה של בית:

לא דרך מילים, אלא דרך מגע, חזרתיות ותחושת החזקה בתוך מרחב ברור ובטוח

שכבת הצעירים | בית דרך פעולה, חקירה ומשחק

בשבועיים הקרובים הצעירים פוגשות את מושג הבית והמשפחה דרך תנועה, פעולה ומשחק חזרתי. העשייה נפתחת במסע בדמיון ובתנועה: ישיבה נוחה, כפות רגליים על הרצפה, טיול איטי ביער בין עצים ושיחים, עצירה והמשך. בדרך אנחנו פוגשות צב שנושא את הבית על הגב – בית שנע איתו ושומר עליו. מתוך המסע אנחנו מגיעות אל מבנה עם קירות ודלת, מתקרבות ודופקות: טוק טוק. מי גר כאן? מי בפנים?

מהדמיון אנחנו עוברות אל המרחב עצמו. בגן נוצר “מחנה קטן” – בית מתחת לשולחן, עם שמיכה או ציפה שמגדירות מרחב שקט וברור. במקביל מופיעים ארגזי קרטון ולוחות עם חלונות ודלתות. הצעירים בוחרות אם להיכנס או לצאת, לפתוח או לסגור, להציץ או רק להתבונן מהצד. העשייה חזרתית וללא תוצר, והמחנכות צמודות למרחב, שומרות על גבולות ברורים ומאפשרות חקירה רגועה ובטוחה.

ב“ארגז ההפתעות” הצעירים חוקרות מה שייך לבית ומה נמצא מחוץ לו. הן ממששות חפצים, מתבוננות, ממיינות ושואלות יחד: זה שייך לבית או לחוץ? לאחר שלב היכרות מובנה, הארגז נפתח למשחק חופשי של חקר, שבו הילדימות ממשיכות לבדוק, לבחור ולהחליט בעצמן.

במרחב הקבוצתי נוצר משחק משפחתי מוכר: בובות, שמיכות, כלי בית ומזרן. בקבוצות קטנות הצעירים מתנסות בפעולות יומיומיות של בית – ישיבה יחד, השכבה, כיסוי, האכלה, כניסה ויציאה. המשחק פתוח וחוזר, והמחנכות מלוות בתיאור פעולות פשוט וברור, ומאפשרות לכל ילדה וילד להשתתף בקצב שמתאים להם.

במשחק הקוביות “משפחה בארגז” הצעירים מזהות צבעים, בוחרות עד שלושה צבעים ויוצרות “בית” לכל קבוצת צבע. משפחת האדומים גרה בבית אדום, משפחת הכחולים בבית כחול, והקוביות “מחפשות להגיע הביתה”. דרך המשחק נוצר חיבור פשוט וברור בין שייכות, מיון וקבוצה.

לאורך כל השבועיים משתלבות גם חיות משחק בעבודה עם חימר, בצק, לגו, קוביות, מים וחול. החיות נכנסות ויוצאות מהמרחבים, מכוסות ונגלות, מתלכלכות ונשטפות. דרך המשחק החזרתי נלווה שיח קצר וברור: איפה הבית? מי גר כאן? איפה מתנקים? הבית נבנה, מתפרק ונבנה מחדש – בלי תוצר קבוע, כחלק מחקירה פעילה של בית, משפחה ושייכות.

שכבת הבוגרים | בית, משפחה וקשר דרך עשייה ומשחק

בשבועיים הקרובים הבוגרים חוקרים את מושג המשפחה דרך תנועה פנימה – מהגוף אל הבית ואל האנשים שחיים איתי. השיח נפתח במסע בדמיון ובתנועה: ישיבה נוחה, רגליים נוגעות ברצפה, טיול איטי ביער, התבוננות בעצים ובשיחים, ומפגש עם הצב שנושא את הבית על גבו - בית שנע איתו ושומר עליו. מתוך המסע אנחנו מגיעים אל מבנה עם קירות ודלת, עוצרים, דופקים בעדינות ושואלים: מי גר כאן? מי בפנים?

מתוך הדמיון אנחנו עוברות אל המרחב והחומר. בגן נוצרים בתים מארגזים וקרטונים: לוחות עם חלונות לפתיחה, סגירה והצצה, דלתות, מחנה קטן מתחת לשולחן ומרחבי שהות שקטים. העשייה פתוחה וחזרתית - הילדימות בוחרות אם להיכנס, לצאת, לפתוח, לסגור או רק להתבונן. אין תוצר קבוע, והבית יכול להתפרק ולהיבנות מחדש שוב ושוב.

במקביל מתקיימות פעילויות חומר שמרחיבות את מושג הבית והקשר: הכנת לבבות האכלה לציפורים מדבק טבעי וזרעים, תוך עבודה מדורגת עם שפה של מרקמים וכמויות (דליל, סמיך, עוד, מספיק), ודיון בבחירה האם הלב יוצא הביתה או נתלה בחצר. דרך הפעולה נפתח שיח על דאגה, נתינה וקשר לסביבה.

ב“ארגז ההפתעות” הילדימות ממששות חפצים, מתבוננות וממיינות - מה שייך לבית ומה נשאר בחוץ. לאחר שלב מובנה, הארגז נפתח למשחק חופשי של חקר, שבו הילדימות ממשיכות לבדוק גבולות של פנים וחוץ.

בפעילות הסוציו־דרמטית נפתחת פינת משפחה פעילה: בובות, שמיכות, כלי בית ופינת ישיבה. בקבוצות קטנות הילדימות בוחרות מי גר בבית, נותנות שמות לדמויות ומשחקות תפקידי משפחה. לעיתים המשחק מתרחב גם לחצר - איפה המטבח, איפה חדר השינה ואיפה הסלון. במשחק הקוביות “משפחה בארגז” נוצרות משפחות לפי צבע, והקוביות “מחפשות להגיע הביתה”.

לאורך כל השבועיים משתלבות גם חיות משחק בעבודה עם חימר, בצק, לגו, מים וחול. החיות נכנסות ויוצאות מהמרחבים, מתלכלכות ונשטפות, והילדימות מלוות את המשחק בשאלות חוזרות: איפה הבית? מי גר כאן? איפה מתנקים? הבית נבנה, מתפרק ונבנה מחדש - כחלק מחקירה פתוחה של שייכות, קשר ומשפחה.

האורטלון יסתיים במסיבת סבתאסבא, שאינה אירוע נפרד אלא שיא של התהליך: מפגש בין דורות, בין הבית של הילדימות לבין הבית המתרחב של הגן.

יהודה מכבי

צעדים ראשונים 

כבר בטרמינל, עם הגעת הילדימות לגן, אנו פוגשות אותן בשאלה פשוטה:“איפה בקבוק המים שלך?”זו אינה שאלה סתמית, אלא עוגן בביסוס סדר היום.בקבוק המים הוא חפץ מעבר שמסמן: אני פה, אני שייכת.הדרך עם הבקבוק מהכניסה אל הסלסלה הקבועה בכיתה הופכת את הכניסה לגן למסע עם מטרה והצלחה הילדימות נכנסות עם בקבוק ביד, מובילות את עצמן פנימה, ובונות ביטחון ושייכות.

בקבוצה הרב־גילית אנחנו מחזיקות בו־זמנית צעדים ראשונים לצד תהליך אורטלוני מתקדם.האפרוחים לומדות להכיר את המרחב דרך תנועה ורוטינה חוזרת – שטיח, בובות, פינת אוכל.הצעירים מתנסים במעברים יומיומיים – מהכיתה לחצר, מהמשחק לשטיפת ידיים – מתוך תפיסה שכל מעבר הוא התארגנות פנימית ממקום אסוף למקום אסוף.אצל הבוגרים אותם רגעים הופכים לטקס קבוצתי: חלוקת בקבוקים, עזרה בפתיחת בקבוקי החברימות, המתנה, תורנות ושיח.

בהפסקות המים נוצר מפגש משותף לכל הגילים:מי מוצא את הבקבוק שלו.ה?כבד או קל, מלא או ריק, עם קש או פייה.דרך פעולה פשוטה חוזרת נבנים עצמאות, הקשבה, סבלנות ותחושת קבוצה.כך סדר היום אינו רק “לוגיסטיקה”, אלא מרחב למידה רגשי וחברתי שמחזיק את כל שכבות הגיל יחד.שיר המבשר על הפסקת המים קולילי

החברימות כבר יודעים שכשהשיר הזה מתנגן, זו העת להפסקת המים.