בגן שלנו שעת הצהריים היא תהליך.תהליך של מעבר, של הקשבה לגוף, של למידה הדרגתית ושל עצמאות שנבנית לאט.בחלק הזה של היום קורות הרבה מאוד פעולות, והילדימות לומדים איך לנהל ולהתנהל בתוכן.
לפני שהולכים לישון | סימנים, שפה ורצף
עוד לפני הכניסה למזרנים, אנחנו מסמנות לגוף שהיום מאט.האורות יורדים, מוזיקה רגועה מתנגנת, והמרחב משתנה בהדרגה מרעש לפעילות שקטה.
בשלב הזה מתקיים תהליך התארגנות מלווה בשיח יומיומי פשוט.אנחנו מתבוננות יחד בגוף ובבגדים ושואלות: החולצה רטובה? מלוכלכת? צריך להחליף. מה נוציא מהתיק? חולצה יבשה. זו חולצה? זה מכנסיים? נבדוק יחד.
כך הילדימות לומדים לקרוא את הגוף שלהם, להבחין בין נקי למלוכלך, ולפרק רצף של פעולות גם כשהם עייפים.
לאחר שהחלפנו בגדים והתארגנו, אנחנו עוצרות רגע ושואלות: אנחנו עייפים, וזה הזמן לישון. מה עוזר לי להירגע? מוצץ? בובה? שמיכה? ואיפה המזרן שלי?
כל ילד וילדה מוצאים את המקום שלהם, מניחים ראש, ואנחנו מאחלות יחד:צהריים טובים.
הירדמות, שינה והתעוררות | לכל השכבות
מהרגע שבו נכנסים למזרנים, דרך ההירדמות ועד ההתעוררות והחזרה לפעילות, הילדימות מלווים בנוכחות רגישה ובקצב מותאם.
במהלך היום, בכל השכבות, ילדימות יכולים לבקש מזרן למנוחה קצרה כאשר הם מרגישים צורך בכך. היכולת לעצור, לנוח ולהקשיב לגוף היא חלק מהלמידה היומיומית שלנו בגן.
ההתעוררות בגן טבעית והדרגתית. אין השכמה חדה.קולות, תנועה ושיח של חברים מעירים לאט.מי שמתעורר מוזמן לקום, ומי שזקוק לעוד רגע במזרן מקבל אותו בשמחה.
טקסים של יום ראשון וחמישי
יום ראשון | סדינים נקיים
בכל יום ראשון אנו פותחות את השבוע בטקס קצר סביב הסדינים הנקיים.הסדינים חוזרים מהבית ואנו מארגנות יחד את מרחב השינה לפתיחת שבוע חדש.הטקס מתקיים בהתאמות שונות בכל שכבה, בהתאם לשלב ההתפתחותי של הילדימות.
יום חמישי | סדינים מלוכלכיםבכל יום חמישי אנו מקיימות טקס קבוע סביב הסדינים, הורדת הסדינים מהמזרנים כהכנה לסיום השבוע ולפתיחתו מחדש.זהו רגע שמחזק סדר, אחריות והמשכיות בשפה ובפעולה, ונראה אחרת בכל שכבה.
למה חשוב לנו להקפיד על הטקס הזההקפדה על טקס הסדינים יוצרת המשכיות בשפה ובמעשה בין השכבות ובין הימים.הילדימות פוגשים שוב ושוב את אותם מושגים, רצפים ופעולות, כל אחד ואחת לפי השלב ההתפתחותי שלהם.כך נבנית למידה מצטברת, מהתבוננות והקשבה, דרך עשייה משותפת ועד עצמאות מלאה.הטקס מחזק תחושת סדר, שייכות וביטחון ומהווה עוגן קבוע בתוך רצף השבוע בגן.
שכבת האפרוחים
מסע של גדילה ולמידההאפרוחים לומדים להירדם דרך קרבה וביטחון.בתחילת השנה כל ילד וילדה מקבלים את אופן ההירדמות המוכר להם מהבית, חיבוק, נענוע, ליטוף או קרבה פיזית.
בשלב זה מתקיימת גם שנת בוקר.לאט ובהדרגה, ובקשב מלא לילדימות וליכולות שלהם, אנו נצמצם אותה מתוך התבוננות אישית ולא לפי גיל בלבד.
איך נראית ההירדמותהצוות נוכח מאוד, מרגיע ומחזיק.בהדרגה ובקצב אישי האפרוחים לומדים להירדם עם פחות תיווך, אך תמיד עם נוכחות שמרגישה בטוחה.
התעוררות והתארגנותלאחר ההתעוררות אנו מדברות את הפעולות שלנו.איפה השמיכה? הנה היא, נקפל ונחזיר לארון.אפשר לשים מוצץ בכלי ואפשר שלא, ההצעה תמיד מגיעה.החלפת חיתול שינה והופ לזמן משחק עד שכולם מתעוררים.
טקס סדינים ומזרנים | יום חמישיבאפרוחים המחנכת היא זו שמורידה את הסדין.בזמן הפעולה היא משיימת ומתווכת בקול.זה הסדין של שי.אנחנו נשים אותו בתיק של שי.הסדין הולך לכביסה ויחזור נקי.גם כאן, למרות שהפעולה נעשית על ידי מבוגר, הילדימות נחשפים לשפה, לרצף ולמשמעות של הפעולה.
שכבת הצעירים
מסע של גדילה ולמידההצעירים נמצאים בשלב שבו היום מתחיל להיות מוכר והגוף כבר יודע לזהות מתי הוא מתעייף.זהו שלב של מעבר מתלות לעצמאות ראשונית דרך עשייה משותפת וליווי קרוב.
איך נראית ההירדמותבתחילת השנה ההירדמות מותאמת להרגלי הבית.בהדרגה אנו מזמינות את הילדימות לנסות להירדם בעצמם.הצוות נוכח, מלטף ומרגיע, אך מאפשר לילדימות למצוא את הדרך שלהם לשינה.
התעוררות והתארגנותלאחר ההתעוררות:נשאל איפה השמיכה, נבקש שיביאו, נקפל יחד ונשים בארון.נשים את המוצץ, הבובה או כל דבר שעזר לישון במקום.החלפת חיתול שינה או שירותים.נמצא את הנעליים שממתינות במדף ונתנסה בנעילה עם ליווי ותיווך.לאחר ההתארגנות נצטרף למשחק עד שכולם מתעוררים.
טקס סדינים ומזרנים
יום ראשון | סדינים נקייםבכל יום ראשון מתקיים בצעירים טקס פתיחה שבועי סביב הסדינים הנקיים.הילדימות מחפשים יחד בתיק את הסדין שחזר מהבית ומניחים אותו בארגז הסדינים המשותף.הארגז נכנס לכיתה והופך לפעילות משותפת.אנחנו מוציאות סדין, מגלות למי הוא שייך, ומזמינות את החבר או החברה.ביחד, עם ליווי ותיווך, אנו פורסות את הסדין על המזרן.
דרך הפעולה המשותפת הילדימות מתרגלים שייכות אישית, רצף שבועי ברור, פעולה מדורגת ותחושת שייכות למרחב השינה בגן.
יום חמישי | סדינים מלוכלכיםבצעירים הורדת הסדינים נעשית בפעולה משותפת עם הצוות.אנחנו מורידות יחד את הסדין, שואלות למי הוא שייך ומכניסות אותו לתיק עם הילד או הילדה.כך הצעירים מתרגלים שייכות אישית, רצף שבועי ופעולה מדורגת בליווי.
שכבת הבוגרים
מסע של גדילה ולמידההבוגרים מתרגלים שינה כחלק מעצמאות כוללת על הגוף ועל הרצף היומי.
איך נראית ההירדמותהילדימות מכירים את תהליך ההירדמות העצמאית.הצוות נוכח, משגיח ותומך, אך מאפשר שקט, בחירה ואחריות אישית על הכניסה לשינה.מי שעדיין לא עייף יכול לשבת, לשכב ולנוח על המזרן, אין חובה לישון.
התעוררות והתארגנותלאחר ההתעוררות:הילדימות מביאים את השמיכה למחנכת, מקפלים יחד ומניחים בארון.החזרת חפצי הרגעה למקום.מעבר עצמאי לשירותים או החלפת חיתול.נעילת נעליים באופן עצמאי.הצטרפות למשחק עם חברימות עד שכולם מתעוררים.
טקס סדינים ומזרנים
יום ראשון | סדינים נקייםבימי ראשון הבוגרים מוציאים את הסדין הנקי מהתיק ומניחים אותו בארגז הסדינים המשותף.במהלך טקס קבוצתי אנו מוציאים סדין, מגלים למי הוא שייך ומזמינים את הילד או הילדה.הילדימות מביאים את המזרן, פורסים עליו את הסדין, ובסיוע מחנכת וחברימות מכינים את מרחב השינה עד שכל המזרנים מוכנים.
זהו תרגול של אחריות אישית, שייכות למרחב המשותף ושיתוף פעולה.
יום חמישי | סדינים מלוכלכיםבימי חמישי הבוגרים מורידים את הסדין מהמזרן באופן עצמאי.כל ילד וילדה מקפלים ומכניסים את הסדין לתיק האישי, ויודעים שהסדין יוצא לכביסה ויחזור נקי ליום ראשון.חברימות לעיתים עוזרים זה לזה, מזכירים ומכוונים כחלק מאחריות קבוצתית.
סניף יהודה מכבי
בסניף יהודה מכבי אנו נמצאות בשבוע השלישי לפתיחת הגן, ועדיין בתוך תהליך ההשתלבות וההתהוות.זהו שלב שבו הילדימות כבר מכירים את המרחב, את הצוות ואת רצף היום, אך עדיין זקוקים להחזקה רגישה ולקצב מותאם.
בתקופה הזו לשנת הצהריים יש משמעות מיוחדת.היכולת של ילדימות לשחרר, להרפות ולהירדם בגן היא סימן חשוב לקשר שנבנה עם המקום.כדי להירדם, הגוף צריך להרגיש בטוח, והשינה מעידה על אמון בסביבה וברצף היומי שמתקיים בה.
בתחילת הדרך ההירדמות לוותה בקרבה רבה, נענוע, מגע והרמה על הגוף, מתוך התאמה למה שהילדימות הכירו מהבית.כבר כעת אנו רואות תחילתו של מעבר לשלב שבו הילדימות נכנסים למזרן באופן עצמאי ונרדמים ללא תלות צמודה, כל אחד ואחת בקצב שלהם.
כאשר אנו רואות ילדימות שנכנסים למנוחה, נרגעים וישנים, אנו יודעות שאנחנו בדרך הנכונה.זהו ביטוי לכך שהשגרה מתחילה להיבנות, והקשר לגן הולך ומתחזק.
לסיום
שינה בגן היא הרבה יותר משינה.
זהו תהליך של הקשבה לגוף, של הרפיה ושל בניית ביטחון.
כאשר ילד או ילדה מצליחים להירדם, להתעורר ולהתארגן בתוך רצף הגן, זה סימן לקשר שנבנה ולדרך משותפת שנעשית יחד.