מירקות שורש לפירות הדר – תהליך של בנייה והתרחבות

בשבועות האחרונים אנחנו נמצאות ברצף פדגוגי אחד,שנבנה בהדרגה ומזמין את הילדימות להכיר את הטבע דרך חוויה, גוף וחומר.

את התהליך פתחנו בעולם שקט ונסתר – ירקות השורש.פגשנו את מה שמתרחש מתחת לאדמה:שורשים, אדמה, צמיחה איטית ודברים שלא רואים מיד.הילדימות התבוננו, החזיקו, הריחו, לחצו,וגילו דרך הידיים הבדלים של משקל, מרקם וצורה.הדגש היה על שהייה, המתנה ופירוק פעולה –להיות עם החומר לפני שמבינים או מסבירים.

מתוך המקום הזה אנחנו מרימות כעת את המבט מעל האדמה.אל העץ, הענפים והפירות.אל משפחת פירות ההדר – פירות חורפיים, ריחניים ומוכרים מהבית ומהיומיום.

המעבר מירקות שורש לפירות הדר הוא רצף טבעי:מה שמחזיק את העץ מתחת לפני הקרקע,מאפשר לו לצמוח, לפרוח ולתת פרי.זהו גם חיבור עמוק לט״ו בשבט,ולשיח על משפחה – שורשים, גזע, הסתעפויות, ומה שמזין אותנו.

בגן אנחנו פוגשות את פירות ההדר באותו אופן שבו פגשנו את ירקות השורש:מגע לפני שמות,פעולה לפני תוצאה,וחזרתיות שמעמיקה את ההיכרות.

הילדימות מחזיקות פרי שלם,מריחות ריח חזק וברור,לוחצות, מגלגלות, מנסות לקלף,סוחטות מיץ, טועמות – או רק מתבוננות.

אפרוחים וצעירים

אצל הצעירים והקטנטנים הדגש הוא על עצם המפגש:אחיזה, לחץ, פתיחה חלקית של הקליפה,רגע קצר של חוויה משותפת – גם דקה אחת היא למידה.אין ציפייה לרצף פעולות מלא או לשיתוף פעולה.

בוגרים

אצל הבוגרים מתווסף שיח עשיר יותר:חלקי הפרי, מושגים של גדול–קטן, מתוק–חמוץ,ספירה, השוואה, ושימוש בחומר כחלק מהיומיום –גם באכילה, גם במשחק וגם בניקיון.

 אורטלון בית – איך אפשר להמשיך את הרצף בבית?

לא צריך להכין פעילות.רק לאפשר את המפגש:

• להניח קערת פירות הדר שלמים בהישג יד

• לאפשר לילד/ה לבחור אם ואיך לגעת

• לקלף יחד, בקצב שלהם

• להריח, לטעום או רק ללחוץ

• להשאיר קליפות בקערה קטנה להמשך היום להשחיל אותם לקופסא, למנקה מקטרות ואפילו שישטו את האמבטיה.

• שימוש בירקות שורש יחד גם בהתבוננות וחקר וגם הכנת מאכלים יחד כמו ירקות בתנור, קרפצ׳יו סלק, ציפס ירקות שורש.. 

אפשר גם לשוחח בפשטות:מה גדל מתחת לאדמה?ומה גדל מעליה?מה מחזיק את העץ?ומה נותן לנו פרי?

אין תוצר, אין ציפייה.החוויה, הבחירה והנוכחות המשותפת – הן הלמידה.

כך, דרך ירק ופרי מוכרים,אנחנו בונות יחד רצף של טבע, עונה, גוף ומשפחה –בגן וגם בבית