חיתולים ואיך אנחנו מתכוננים להיפרד מהם

11 בדצמבר 2025

הודעות

אוברולים (onesies): הי, אני כבר לא תינוק! בגן אנחנו עובדות על עצמאות הילדימות כבר בשכבת הצעירים. אמנם אנחנו עדיין מחליפות להם בגדים, אבל אנחנו מנסות לשתף אותם כמה שיותר בתהליך. לבישת אוברולים מאוד פוגעת בתהליך הזה, כי זה אינו בגד שהם מסוגלים ללבוש בכוחות עצמם. מה כן? טי-שירט (קצרה או ארוכה) ומכנסיים (ומעל איזו שכבה שנדרשת על ידי מזג האויר…). זו גם הכנה מצויינת לקראת תהליכי פרידה מחיתולים, שקשה מאוד  לעשות עם אוברול שמתנודד בין הרגליים 🙂

מגבונים: אנחנו כבר בעיצומו של דצמבר - מי שטרם הביאו מגבונים, זה בהחלט הזמן!

תהליך הגמילה בילדי הטבע

אנחנו רוצות להזמין אתכם להצצה פנימה אל תהליך הגמילה כפי שהוא מתרחש בגן - תהליך מדורג, רך ומותאם גיל.בגן שלנו הגמילה אינה רגע אחד שבו “עוברים לשירותים”, אלא מסע שנבנה בהדרגה לאורך שלוש שכבות הגיל.ההתנסות באסלה היא חלק מהתהליך, אבל לא המטרה עצמה.המטרה היא לפתח יכולות חיים: הקשבה לגוף, פירוק פעולות, שליטה עצמית, בחירה, סבלנות והיכרות עמוקה עם תחושות.

התהליך מתקדם בשכבות, כך שכל שלב בונה נדבך שמאפשר מעבר טבעי לשלב הבא:

כך נוצר רצף התפתחותי ברור,  מהיכרות בסיסית- להשתתפות פעילה - לעצמאות מלאה-ורק אז יכולה להתרחש פרידה אמיתית מהחיתול, מתוך בשלות פנימית וביטחון.

כך נבנה מסע גמילה רציף ומכיל, שמאפשר לכל ילד וילדה להתקדם בקצב שלהם - מתוך ביטחון, הבנה, והרגשה טובה עם הגוף שלהם.

שכבת האפרוחים

מסע של גדילה ולמידה

באפרוחים אנחנו מניחות את התשתית הראשונה לתהליך הגמילה - עוד הרבה לפני שמדברים על פרידה מהחיתול. הילדימות לומדות להכיר תחושות פשוטות דרך שפה רכה ועקבית: ״רטוב לך״, ״המגבון קר״, ״עכשיו יהיה יבש ונעים״. ההחלפה הופכת לרצף ברור ובטוח, כזה שמאפשר להם להבין מה קורה לגוף ולמה.

מיומנויות שצומחות מתוך היומיום

בכל החלפה נבנה חיבור טבעי בין תחושה, פעולה ומילה.

הילדימות מתבוננות בחיתול, מרגישות מגבון, חוות סדר קבוע.

כך מתפתחת מודעות גופנית בסיסית והבנה ראשונית של מושגים כמו רטוב–יבש, חם–קר, נקי–מלוכלך, קקי-פיפי 

במה נתמקד השבוע

נמשיך לדייק את שפת ההחלפה, לשמור על קצב קבוע ומנבא, ולאפשר לילדימות להתקרב לתחושות שלהם בביטחון מלא. המטרה אינה פעולה, אלא יצירת היכרות עמוקה עם הגוף שתמשיך איתם לשלב הבא.

שכבת הצעירים

מסע של גדילה ולמידה

בצעירים אנחנו רואות מעבר משמעותי: הילדימות כבר לא רק מקבלות החלפה - הן משתתפות בה. הן נשאלות מה הן מרגישות, פותחות את החיתול, צופות במה שהגוף ייצר, ומתחילות להבין שיש קשר בין תחושה לבין פעולה. זהו שלב שבו מתפתח ביטחון תנועתי ושיח גופני אמיתי.

מיומנויות שצומחות מתוך היומיום

הן לומדות לפרק פעולות קטנות: להוריד מכנסיים, להניח בצד, לעמוד ליד השרפרף, להתבונן במה שהיה בחיתול. המפגש עם חלל השירותים מתחיל להיות טבעי - כחלק מהיומיום - בלי דרישה ״להצליח״. זהו שלב של גילוי, סקרנות והתקרבות.

בשלב הזה מתפתח גם אוצר מילים גופני שמלווה את תהליך הגמילה:

פיפי, קקי, חיתול, מגבון, יבש-רטוב, קל-כבד, טוסיק/ישבן, פות, פופיק, להוריד מכנסיים, לפתוח חיתול, לנגב, לזרוק לפח, לחכות רגע.

המילים הללו אינן נאמרות ״כתרגול״, אלא נטבעות בתוך הפעולה עצמה - הן הופכות להיות השפה שהילד/ה משתמש/ת בה כדי להבין את הגוף.

המפגש עם חלל השירותים מתחיל להיות טבעי - כחלק מהיומיום - בלי דרישה “להצליח”

במה נתמקד השבוע

נעמיק בשיח הגופני, נחזק את התחושה שיש לילדימות חלק פעיל בתהליך, ונמשיך להכניס את חלל השירותים כחלק רגוע ומוכר - מרחב שניגשים אליו כדי לנסות, לא כדי להוכיח.

שכבת הבוגרים

מסע של גדילה ולמידה

בבוגרים הילדימות מגיעות עם בסיס איתן של שפה גופנית ושליטה בפעולות. כאן מתאפשרת עצמאות ממשית: טיפוס על שרפרף, התמקמות על האסלה, ניסיון אמיתי וחזרה להתארגנות. התהליך אינו מוגדר בהצלחה/כישלון, אלא ביכולת לנסות, להתמיד ולהבין את הגוף.

מיומנויות שצומחות מתוך היומיום

הן לומדים.ות טקס קבוע וברור: להוציא שרפרף, לטפס, לשבת ״טוסיק אחורה״, להישאר רגע, לספור, להקשיב. הן לומדים.ות גם את הערך של שימוש נכון במים: מורידים רק כשיש מה להוריד, לומדים לחבר בין פעולה לתוצאה, ומתפתחת מודעות סביבתית לצד שליטה גופנית.

גם מושגים כמו ״היום יצא”״ מול ״היום עוד לא״ הופכים לשפה שמאפשרת קבלה עצמית ולא לחץ

במה נתמקד השבוע

נמשיך לדייק את טקס השירותים, לחזק עצמאות לבישה והתפשטות, לעזור בהתבוננות ״היום יצא / היום עוד לא״, ולהוביל את הילדימות לתחושת מסוגלות פנימית. הגמילה מתרחשת לאט ובביטחון - מתוך בחירה ולא מתוך לחץ.