הודעות
שמות: אנחנו מבקשות להקפיד לרשום שמות על כל החפצים שלכם, ובראש ובראשונה חיתולים, סדינים, שמיכות, נעליים ותיקים. אנא הקפידו על התיקים ועל הסדינים לכתוב שם באותיות גדולות ובמיקום בולט - כך שלא צריך לעבור על כל התיקים ולחפש פתק קטן אלא אפשר להתבונן במתלה וכבר לראות את התיק הרצוי. יש כמה משפחות שהביאו תיקים עם הדפס או רקמה של השם, אבל גם מדבקה גדולה זה מעולה! ולמי שלא אכפת לו - טוש שחור! החל מהשבוע הבא אנחנו נתחיל לרשום על חפצים שאין עליהם שם, והפונט שלנו לרוב פחות מוצלח 🙂
מסיבות חנוכה: מזכירות שהמסיבות יתקיימו ביום רביעי ה-17.12 לאחר שעות הגן. ביום זה איסוף הילדימות יתבצע בשעה 15:00. מסיבת הצעירים תתקיים ב-16:30-17:30, מסיבת הבוגרים - 17:45-18:45.
צוות חדש: ברוכות הבאות לעובדות החדשות שלנו!
בבבלי קבלו בברכה את עידית, איתי, חלי וליאור, ובנחלת יצחק את יפעה. מצרפות לכם כמה מלים מכל אחת מהן:
אני עידית, חובבת טבע וצמחים, גרה בתל אביב ומאד אוהבת ילדים. אוהבת את הים, בעיקר את המצולות, צוללת, חותרת ומקווה גם לגלוש. יש לי תואר ראשון בחינוך מיוחד ורקע רב שנים בגנים. אני נרגשת להצטרף לצוות מקצוען, ושמחה מאד להגיע לגן!
שמי איתי, בן 26 מרמת גן. מאז שאני זוכר את עצמי אני חי ונושם אומנויות לחימה, וכבר בגיל 17 עברתי הכשרה כמדריך. בארבע השנים האחרונות אני מטפל בעיסוי תאילנדי ומתעמק בלימודי שיקום אורטופדי. כבר שש שנים שאני ה״דודה השרופה״ (כן… כזה אני), ומשם נפתח לי הלב לעולם החינוך לגיל הרך.
בשנה האחרונה התחלתי להתעניין בלימודי חינוך — וכך הגעתי לגן. מהרגע הראשון הרגשתי שהגעתי הביתה: מקום לגדול בו, ללמוד, ולהעניק לכל ילד וילדה את הביטחון, החום והתמיכה שהם צריכים.
אני שמח להיות חלק מהדרך שלהם, וללמוד יחד איתם בכל יום מחדש
אני ליאור, מחנכת בגן ואמא לתאומים מתוקים בני 6. אחרי קריירה קצרה כעורכת דין הבנתי שזה לא המקום שבו הלב שלי נמצא — ולכן עשיתי הסבת אקדמאים לחינוך המיוחד לפני כעשור. מאז עבדתי כמחנכת לילדים עם לקויות למידה, ובהמשך ניהלתי גן תקשורת.
הניסיון הרחב שלי מאפשר לי לראות כל ילד כעולם מלא, לזהות את הצרכים הייחודיים שלו וללוות אותו ברגישות ובקצב האישי שלו. מחכה לפגוש את ילדיכם, ללמוד אותם וליצור יחד שנה משמעותית, מכבדת ומלאת שמחה.
שמי חלי אהרון, ובמהלך השנים צברתי ניסיון מגוון בעבודה עם ילדים. דרכי המקצועית החלה בהדסים, שם ליוויתי ילדים שהוצאו מבתיהם ונתתי להם תמיכה, אוזן קשבת ותחושת יציבות. לאחר הפסקה של כמה שנים חזרתי לעבודה עם ילדים בבתי ספר וגני ילדים. אל בבלי הגעתי מתוך רצון להמשיך לעסוק בתחום משמעותי עבורי.
אני אמא לשתי בנות גדולות — אחת סטודנטית והשנייה לוחמת — והן מקור גאווה וכוח עבורי.
היי, אני יפעה, מורה לחינוך מיוחד וממש עוד רגע גם תזונאית (:
אוהבת מאוד לעבוד עם הגיל הרך ומאמינה בגישה של הגן שרואה כל ילד וילד. שמחה ומתרגשת להצטרף ולהיות חלק מצוות הגן.
איך אנחנו מכינות את הילדימות למסיבת חנוכה - מבפנים החוצה
השבוע אנחנו ממשיכות בתהליך שמכין את הילדימות למסיבת החנוכה - לא דרך חזרות ולא דרך מופע, אלא דרך היומיום של הגן. המסיבה תהיה בנויה מחללים ותחנות שהילדימות יובילו אתכם ביניהם, ולכן ההכנה האמיתית מתרחשת עכשיו: ברגעים הקטנים של סדר, תנועה, חקר ובטיחות.
בגן אנחנו מתרגלות איך נכנסים לחלל ואיך יוצאים ממנו, איך עובדים עם חומר בצורה בטוחה, ואיך הגוף שלנו נע בתוך כיתה מלאה ילדימות. אנחנו לומדות מה קורה כשיש נקודת אור בחלל, מה הצל מספר לנו, ואיך עובדים עם חומרים כמו שעווה או פחם בצורה אחראית ונעימה. כל אלה מחזקים עצמאות, התמצאות וביטחון.
בנוסף, הילדימות עצמם מקשטים את החללים שלהם במהלך השבוע. הקישוטים לא מופיעים בלילה, והגן לא מתחפש בבת אחת. הילדימות פוגשים את החומרים, יוצרים, תולים, מתבוננים — וכך גם הקישוטים הם חלק מהלמידה, מהשייכות ומהביטחון במרחב.
כשניכנס למסיבה, הם יזהו כל פרט: אני עשיתי את זה, אני צבעתי את זה, זה היה בקבוצה שלנו. המטרה היא שכשההורים יגיעו למסיבה - הילדימות יכירו כל תחנה, כל מעבר וכל חומר. הם יובילו אתכם בביטחון, יבחרו מה לעשות, יזמינו אתכם פנימה, וירגישו שהחללים הם הבית שלהם.
כך המסיבה הופכת להיות המשך טבעי של הלמידה: חוויה משותפת של משפחה וילדימות בתוך מרחב שהם מכירים, מבינים ומרגישים בו בטוחים.
קבוצת האפרוחים
מסע של גדילה ולמידה
האפרוחים פוגשים את חנוכה בקצב שמתאים להם - אור רך, צללים עדינים, וחומרים נעימים למגע. החוויה היומיומית הזו בונה ביטחון במרחב חדש ומכינה אותם בהדרגה למפגש המשפחתי שבדרך.
מיומנויות שצומחות מתוך היומיום
דרך התנועה האיטית וההתבוננות באור, האפרוחים לומדים לעצור, להתכוונן, ולהרגיש את הגוף. ההתנסות בשקיפויות, נרות חשמליים וחפצים נוצצים מחזקת את היכולת להתרכז ולהבין שינוי. לצד זה מתפתחת שייכות לחלל - הם מזהים את הקישוטים שנכנסים בכל יום ומרגישים בבית גם בתוך ההתרגשות של החג.
במה נתמקד השבוע
נעמיק במפגש עם אור עדין וצללים שמופיעים ונעלמים, נמשיך להוסיף קישוטים רכים לחללי המסיבה, ונסייע לאפרוחים לפגוש סביבה חגיגית מתוך ביטחון והיכרות.
שכבת הצעירים
מסע של גדילה ולמידה
הצעירים פוגשים את החנוכה דרך תנועה וחקירה: מה קורה כשאנחנו זזים לאט כמו שבלול, ומה קורה כשאנחנו מסתובבים מהר כמו סביבון? איך אור משתנה כשאנחנו מתקרבים או מתרחקים? החקירה הזו מחברת בין הגוף, החומר והחג.
מיומנויות שצומחות מתוך היומיום
הילדימות לומדים לווסת תנועה, לזהות שינויים באור וצל, ולהתחיל להשתמש בשפה שמתארת את מה שהם רואים: שקוף, אטום, קרוב, רחוק, מהיר, איטי. בתוך החלל המוכר הם מפתחים ביטחון להוביל מבוגר לתחנה שהם מכירים היטב -יכולת שמכינה אותם למסיבה כלא ״מופע״, אלא המשך טבעי של מה שקורה בגן.
במה נתמקד השבוע
נעמיק בחקר אור ותנועה, נתבונן בצללים שמגיבים לגוף שלנו, ניצור קישוטים מתוך משחק וחומר, ונתרגל יחד איך מזמינים מבוגר לתוך חוויה שהצעירים כבר מרגישים בה בטוחים.
שכבת הבוגרים
מסע של גדילה ולמידה
הבוגרים נכנסים לחנוכה דרך בניית עולם שלם: תנועה שמספרת סיפור, אור שמגיב לגוף, וחומרים שהם בוחרים ומעצבים מתוך מחשבה. כך נולדת חוויית חג שמבוססת על התבוננות, הבנה ובחירה - לא על שינון או חיקוי.
מיומנויות שצומחות מתוך היומיום
הילדימות לומדים לקרוא אור וצל: איך הם זזים, למה הם משתנים, מה אנחנו יכולים לעשות כדי להשפיע עליהם. הם מתרגלים הובלה - להזמין אתכם, להסביר מה חקרו, ולשתף אתכם בתהליך שלהם. מתוך יצירה המשולבת ביומיום נולדת אחריות אמיתית לחלל ולתוצר, וממנה גם ביטחון גדול לקראת מפגש משפחתי.
במה נתמקד השבוע
נמשיך לחקור אור ותנועה דרך הגוף, נבנה תחנות שהילדימות יובילו בעצמאות, ונעצב את חללי הגן מתוך יצירה משותפת שתהפוך לחלק מהמסיבה עצמה.