סדרי יום
כפי שבטח כבר שמתם לב בעקבות העדכונים האחרונים, בחודש הראשון אנחנו עוד פחות מדברות כמעט על מה שמכונה בגנים שגרתיים "תוכן", או "פדגוגיה". זה כמובן לא אומר שאין לנו תוכן או פדגוגיה! הם תמיד משולבים בכל מה שאנחנו עושות בגן. כך שהפסקת הפרי שעוזרת לנו ללמוד
כל החודש הראשון מוקדש להקניית שני דברים קריטיים - אמון וביטחון - בגן, בצוות, ובעצמי, ובמקביל התמקדות בפן ההתפתחותי הרגשי.
בכדי להתאים את עצמנו בתחילת השנה לקצב ולצרכים של הילדימות התחלקנו לפי צרכים, אבל לאט לאט התמיינו לכיתות האם שלנו, שמחולקות לפי גיל ושלבים התפתחותיים כלליים, ולא רק רגשיים - סגולים ואדומים בצעירים, צהובים וכחולים בבוגרים. זה כבר מאפשר לנו להתאים את סדר היום לפי קבוצת גיל. אגב, תוכלו לראות דוגמה לסדר יום בחוברת להורים שקיבלתם - סדר היום דומה מאוד מקבוצה לקבוצה במובן של איך נראה היום, רק השעות מעט שונות מקבוצה לקבוצה כדי להתאים את זמני הארוחות והשינה לילדימות השונים.
שכבת האפרוחים
תהליך התפתחותי - אחרי חופשת החגים הארוכה, האפרוחים חוזרים לפגוש מחדש את סדר היום הקטן־גדול שלהם. בגיל הזה כל פעולה מוכרת- להיכנס לכיתה, להניח את הבקבוק בסלסלה, לשבת סביב השולחן, להיפגש עם מחנכת מוכרת - היא עוגן שמעניק ביטחון.
התהליך ההתפתחותי שאנו מתמקדים בו כעת הוא חזרתיות יומיומית: חזרה על אותם סימנים, באותו רצף, באותו ליווי רך. דווקא בגיל הרך מאוד, שבו המילים עדיין מעטות, הרצף הקבוע וההתנסות החושית הם השפה שמלמדת את הילדימות שהעולם צפוי, מוכר ונעים.
כך, כל בקבוק שמונח במקום, כל מושב סביב השולחן וכל שיר שחוזר – בונים יחד תחושת יציבות. מתוך היציבות הזו מתחילות לצמוח יכולות חדשות: להיפרד בבוקר ביתר קלות, להישאר יותר זמן בפעילות, ולהתנסות בסדר יום מתמשך שמחזיק אותנו יחד לאורך היום.
על הדרך: אנחנו לא “רק חוזרים לשגרה”, אלא ממש מתרגלים מחדש את היסודות - ביטחון, שייכות, רצף - שמהם יצמחו כל שאר המיומנויות בהמשך השנה.
הקניית מיומנויות – בכל בוקר אנחנו פוגשים מחדש את העוגנים הראשונים של סדר היום. הפסקת המים והיערכות השולחן מאותתות לאפרוחים שזמן הארוחה מתקרב. חלקם יבחרו להגיע בכוחות עצמם - בזחילה, בהליכה ראשונית - וחלקם יוזמנו בשירה, בדקלום או במחיאת כף. גם כאשר אנו מציבות אותם סביב השולחן, זוהי בחירה שלנו להניח עובדה נעימה: “עכשיו כולנו כאן, סביב המזון המשותף.”
הירקות הפשוטים – מלפפון קלוף, עגבנייה, בטטה או תפוח אדמה – והטחינה שמצטרפת אליהם, הופכים לחומר של חקירה: נוגעים, מועכים, טועמים, מגלים מרקמים חדשים ומזהים טעמים מוכרים. סביב השולחן מתרחשת למידה חברתית ראשונית – מה שלי ומה של חברה שלי, איך אפשר להתבונן באחר, ואיך השולחן שלנו הופך להיות מקום משותף.
על הדרך הילדימות מתרגלים עצמאות ראשונית (להגיע בעצמי), שייכות (כולנו סביב אותו שולחן), ויסות (להמתין להזמנה, לסיים לפני שאני קם). כך הופכת הארוחה לחלק מהותי בהקניית המיומנויות הראשונות של סדר היום – עוגן יומי שמעניק ביטחון ומסמן: “יש לי מקום, יש לי קבוצה.”
שכבת הצעירים
תהליך התפתחותי- הילדימות כבר מכירים את הצעדים הראשונים בגן. בבוקר נשאל יחד: “היכן הבקבוק?” ונחפש את הסלסלה. כשהבקבוק מונח במקום שלו, נפתחת הדרך לכיתה עם תחושת משימה, הצלחה ושייכות- הבקבוק שלי במקום שלו, ואני בכיתה שלי.ומכאן מגיע שלב הבחירה: לכל אחד ואחת הזדמנות לבחור היכן לפתוח את היום - בפינת הספרים, סביב הבובות, בבנייה או אולי במטבחון הקטן. הבחירה הקטנה הזו היא גדולה מאוד, כי היא מחזקת את ההבנה שיש לי מקום, שיש לי קול, ואני יכולה להקשיב למה שמתחשק לי עכשיו.
על הדרך- בתוך חזרתיות יומיומית, הילדימות מתרגלים עצמאות ראשונית, תחושת מסוגלות ושייכות לקבוצה. עצם הפעולה הקטנה, לשים את הבקבוק במקום, לבחור פינה לפתיחת היום- מעניקה ביטחון ומסמנת: “אני יודע מה מצופה ממני, אני יכול לבחור, ואני חלק מהכיתה שלי.”
הקניית מיומנות – שולחן הבוקר מזמן לילדימות חוויה לימודית של ממש. הצלחות הערוכות מראש בירקות וטחינה מזמינות אותם לבחור מקום, לטפס בזהירות אל הכיסא ולהתמקם סביב השולחן. כבר ברגע הזה מתרגלים הילדימות עצמאות ויכולת בחירה.
במהלך הארוחה מתגלות מיומנויות חדשות: הילדימות לומדים לטעום מאכלים מוכרים לצד חדשים - מלפפון, גזר, טחינה- ולהתנסות בדרכים שונות לאכול, לטבול, לערבב ואפילו "לצייר" על הצלחת. לצד זאת, הם מתרגלים המתנה לתורם, מתנסים בבקשת עזרה או תוספת במילים ברורות או בהצבעה, ומגלים את החוויה החברתית שבישיבה משותפת.
גם סיום הארוחה הוא חלק מתהליך הלמידה: להבין שלא קמים מהשולחן עם אוכל בפה, שלא עוזבים את המרחב ללא סיום מונחה, ולחוות את הרצף - מהשולחן בליווי המחנכת לסלסלת המים המשותפת ואל שטיפת הידיים.
כך הופכת ארוחת הבוקר למרחב עשיר בלמידה: תרגול של סדר יום, פיתוח עצמאות, התנסויות חברתיות והרחבת חוויית הטעם - וכל זאת מתוך חוויה יומיומית, נעימה ומשותפת.
שכבת הבוגרים
תהליך התפתחותי – אצל הבוגרים החזרה מהחופשה היא הזדמנות לחזור אל סדר היום כאל עוגן מוכר. הילדימות כבר יודעים היכן הבקבוק והתיק שלהם, ומתרגלים לפתוח את הבוקר מתוך עצמאות ובחירה - לבחור פינה, להחליט היכן להתחיל את המשחק או היצירה.
החזרתיות בפעולות הקטנות - סידור החלל, הפסקת המים, ישיבה סביב שולחן משותף- בונה תחושת יציבות ומאפשרת להתקדם הלאה. בתוך היציבות הזו מתפתחות מיומנויות חדשות: אחריות על המרחב, שותפות בעשייה, ויכולת לנוע בין מצבים – משחק, פעילות, חצר וארוחה – ברצף ברור.
על הדרך: סדר היום המוכר מאפשר לבוגרים להתנסות בעצמאות ובשייכות רחבה יותר, ולחזור מהחופשה אל הקבוצה מתוך ביטחון ותחושת מסוגלות.
הקניית מיומנות – בוגרי הגן לומדים להפוך את ארוחת הבוקר לרגע של בחירה ואחריות. לא רק מה מתחשק לי לאכול, אלא גם מה כדאי לי לשים בצלחת, וכמה חשוב שהצלחת תהיה צבעונית ומלאה בירקות.
המיומנויות ממשיכות גם לסיום הארוחה. כשהצלחת ריקה, הילדימות מתרגלים לעצור, לעדכן את המחנכת ולהמתין להזמנה. רק אז הם נעמדים, אוחזים את הצלחת בשתי ידיים, זורקים את השאריות לפח ומניחים את הכלים בפיילה.לאחר מכן לוקחים את בקבוק המים שלהם ומוצאים כיסא פנוי לשבת, שותים, נחים רגע קטן - ורק כשמוזמנים, צועדים לשטיפת ידיים.על הדרך: סדר פעולות קטן וברור מלמד את הילדימות עצמאות, אחריות על הגוף והמרחב המשותף, תזונה נבונה, וגם סבלנות – להמתין, לשתף פעולה ולהיות חלק מתנועה קבוצתית.