השנה אנחנו נרגשים לפתוח את העדכון השבועי שיישלח אליכם מדי שבוע, בצירוף אלבום תמונות של הילדימות מהשבוע אחרון. העדכון השנה קיבל פנים חדשות, והוא יאפשר לכם הצצה אל העולם ההתפתחותי והרגשי של התהליכים השנתיים בכיתה. בכל עדכון תגלו באילו מיומנויות עסקנו, אילו תהליכים רגשיים עברו עלינו, ובמה התמקדנו מבחינה חינוכית. דרך המילים והתמונות תוכלו לקחת חלק במסע של הילדימות ולראות ממש את התפתחותם משבוע לשבוע.
בנוסף, הורדתם את האפליקציה (ומי שעדיין לא – זה הזמן!) ומשבוע הבא תתחילו לקבל מדי יום עדכון קצר ואישי על הילד.ה שלכם: מידע חשוב על שינה ואכילה, וגם הצצה לפעילות הייחודית שהילד/ה שלכם חווה באותו יום. שני הכלים הללו - העדכון השבועי והאפליקציה - יאפשרו לכם חלון רחב ומלא יותר לעולם המופלא של הגן
עדכון שבועי: התחלות
השבועות הראשונים של השנה מזמנים לכולנו רגעים של התחלה. התחלה מביאה איתה סקרנות, גילוי וגם צורך בביטחון והיא נראית אחרת בכל שכבת גיל, אך תמיד נוגעת באותו הדבר: להרגיש שייכות, למצוא עוגנים ולבנות קבוצה.
שכבת האפרוחים (בבלי): התחלה עדינה
בשבועיים הראשונים האפרוחים שלנו פגשו עולם חדש חלל אחר, קולות שונים, ריחות חדשים וזרועות חדשות שמחבקות ומרגיעות. המעבר מהבית אל הגן הוא צעד גדול, ובימים האלו אנחנו שמות דגש על קרבה, מגע, קצב איטי והמון הקשבה.
בכל יום חזרנו על פעולות קטנות החוזרות על עצמן: איפה מחליפים חיתולים ובגדים, איפה מניחים בקבוקים, ואיפה המקום הנוח להניח את הראש. השגרות הקטנות והחזרתיות במגע, בשיר ובמבט יוצרות תחושת ביטחון ומאפשרות לכל תינוק ותינוקת להתחיל להרגיש שהגן הוא בית שני.
התחלנו גם ליצור רגעים משותפים קטנים: מעגל חיבוק, שיר חוזר, או טעימה של פרי רך. צעדים עדינים שמכינים אותנו לקבוצה שתגדל ותצמח יחד לאורך השנה.
שכבת הצעירים: צעדים ראשונים
בימים הראשונים הצעירים פגשו מקום חדש, פרצופים, קולות וריחות לא מוכרים. חלקם נשארים שעה-שעתיים, אחרים כבר מצליחים לעשות שנת צהריים, וכל אחד בקצב שלו מתחיל להרגיש בבית.
יחד חזרנו שוב ושוב על פעולות קטנות ובעלות משמעות: בבוקר שאלנו "איפה המים שלנו? איפה נניח את הבקבוק?", אחר כך צעדנו ושאלנו "איפה הכיתה שלנו?". אספנו את עצמנו למעגל קטן של הפסקת מים, מצאנו את הבקבוקים שלנו, לגמנו יחד ונשנשנו פרי מתוק. המעגל הזה, פשוט ויומיומי, יצר תחושה של סדר, ביטחון וחיבור.
בתוך כך, למדנו גם על פרידות: איך נפרדים מאמא או אבא, מה עוזר להירגע, ואיך מוצאים נחמה בתוך הקבוצה. צעדים קטנים, מלאי חזרתיות, שמניחים יסודות לשנה של צמיחה משותפת.
במקביל ישנה גם קבוצת הממשיכים - ילדימות שכבר מכירים את הגן, נכנסו לכיתה חדשה עם שם חדש, חלל חדש וצוות מוכר וחדש. הם עצמם לומדים מה המשמעות של קבוצה חדשה, ובו־בזמן מקבלים אליהם חברימות חדשים שהסתגלו זה עתה. הממשיכים מלמדים את התנועה בכיתה - איפה מניחים את הבקבוק, איך נעים מחצר לכיתה - והופכים להיות המדריכים הטבעיים של החברים החדשים. כך הם לומדים על שייכות, אחריות וחברות מהצעד הראשון של השנה.
שכבת הבוגרים: התחלה מחודשת
גם לבוגרים שלנו השנה נפתחה כתחילת מסע חדש. הגן אמנם מוכר ואהוב, אך הכניסה משער אחר, הכיתות החדשות והמפגש עם צוותים חדשים יצרו צורך בהסתגלות מחודשת. כדי לחזק את הביטחון חזרנו גם כאן לשאלות הבסיס שמסמנות סדר יום: איפה התיק והמים שלי? איפה נניח אותם? איפה הכיתה שלי, ומה נעשה אחרי שנכנסנו? החופש לבחור אם להתחיל את היום בחצר או בכיתה אפשר לכל אחד למצוא את המקום שנעים לו, ובמקביל התחלנו להכיר את הקבוצה שלנו מחדש: איך קוראים לה? היכן היא ממוקמת?
ובתוך קבוצת ה"ממשיכים" קיבלנו אלינו גם קבוצת "החדשים" ילדימות שמגיעים השנה בפעם הראשונה לשכבת הבוגרים. עבורם זה מסלול של היכרות ראשונית עם המרחב, עם החברים ועם סדר היום. הקבוצה הוותיקה למדה להיות תומכת: לקבל אליה את החדשים, לעזור להם למצוא את מקומם, ולהוביל אותם ברוך ובחברות. כך נבנה לא רק סדר יום אלא גם מרחב חברי אמיתי שבו ילדימות תומכים זה בזו.
תהליכים רגישים:
מעבר לכלל הקבוצות ישנם מספר ילדימות שעבורם ההסתגלות למסגרת בקבוצה גדולה עלולה להיות מורכבת יותר. עבורם יצרנו תהליך אישי ומדורג: תחילה הגעה בשעות הצהריים, במפגש אינטימי עם מחנכת קבועה. המפגש מאפשר התקשרות קרובה ובטוחה, שממנה נוכל להרחיב בהמשך אל תוך הקבוצה.
במקרה הזה הפירוק הוא לא רק של פעולות יומיומיות אלא של התהליך כולו צעד אחר צעד, מתוך רגישות ובקצב האישי של כל ילדימה. כך אנחנו מאפשרות השתלבות בריאה, שמבוססת על קשר אישי ותחושת ביטחון, ומשם על שייכות לקבוצה הרחבה.
ובשבוע הבא… נמשיך לשאול, להתנסות ולגלות איך הפעולות החוזרות הופכות להרגלים, ואיך ההרגלים הופכים לבית.