העדכונים השבועיים שלנו נועדו לחבר אתכם, המשפחות, אל עולמם של הילדימות בגן לא רק לספר מה עשינו השבוע, אלא לשתף מה אנחנו לומדים, מה מתפתח בדרך ואיך אנחנו בגן מאפשרות לזה לקרות.
דרך רגעים קטנים מחיי היום־יום נרצה לאפשר לכם להכיר מקרוב את העשייה החינוכית והפדגוגית שמלווה את הילדימות, להבין את התהליכים שהם עוברים ולתת לנו שפה משותפת שמחברת בין הבית לגן לאורך השנה.
אז ממליצות למצוא רגע שקט, להכין כוס קפה ☕ ולצאת איתנו למסע (:
המסע שלנו השנה
שנת הלימודים היא מסע של צמיחה והתפתחות. הילדימות שמתחילים אותה בספטמבר אינם אותם ילדימות שיפרדו ממנה בקיץ. לאורך הדרך הם מכירים את עצמם ואת סביבתם, בונים קשרים, רוכשים עצמאות, חוקרים, משחקים, מתנסים ומגלים עוד ועוד מה הם כבר יכולים.
הלמידה בגן נמצאת בתוך החיים עצמם. בארוחה, בהפסקת המים, בדרך לכיור, במעבר בין החללים, במשחק, בחומר, בטיפוס, בסידור וביציאה לחצר. רגעים יומיומיים ופשוטים לכאורה הם הזדמנויות להתנסות, לחקור, לרכוש מיומנויות ולפתח עצמאות.
אותם מרחבים ורגעים מלווים את הילדימות לאורך שנותיהם בילדי הטבע, אבל בכל שכבה הם פוגשים אותם ממקום התפתחותי אחר:
באפרוחים נפגוש, נתנסה ונבנה ביטחון. בצעירים נרחיב, נרכוש מיומנויות ונלמד לפעול בתוך המרחב והקבוצה. בבוגרים נעמיק, נחקור, נבחר, נפעיל שיקול דעת וניקח אחריות.
חילקנו את השנה לארבע תחנות. אלו אינן אבני דרך שכל הילדימות צריכים להגיע אליהן באותו הזמן, אלא מוקדים שנבחר להעמיק בהם. התפתחות אינה מתרחשת בקו ישר, ולאורך כל המסע ממשיכים להתפתח יחד השפה והתקשורת, הגוף והתנועה, המשחק, החקר, היצירה והקשרים החברתיים.
שכבת האפרוחים | אני פוגש.ת את העולם
תחנה ראשונה | יש לי מקום כאן
בתחילת המסע אנחנו בונות קשר, ביטחון ושייכות. הילדימות מכירים את המחנכות, את החללים ואת החזרתיות של סדר היום. בהדרגה, המקום שהיה חדש ולא מוכר הופך למרחב שאפשר לנוע בו בביטחון.
רגע מהגן: המוזיקה המוכרת מתחילה והילד/ה כבר זוחל/ת בעצמו אל הספה להפסקת המים. בהמשך נראה תנועה עצמאית גם אל שולחן האוכל ואל מקומות מוכרים נוספים.
תחנה שנייה | אני יכול.ה
מתוך הביטחון מתחילה לצמוח עצמאות. הילדימות מביעים רצון, בוחרים, מגיעים בעצמם, מושיטים יד, מנסים ומגלים את הגוף ואת היכולות שלהם בתוך הסביבה.
רגע מהגן: סביב הארוחה הילדימות פוגשים טעמים, מרקמים וכלים דרך הגוף והחושים. נוגעים, טועמים, מחזיקים, מנסים ומגלים בהדרגה עוד דברים שהם יכולים לעשות בעצמם.
תחנה שלישית | גיליתי אותך
המבט מתרחב. לצד החומר והמשחק נמצא פתאום עוד ילד. מתחילים מבטים, חיקוי, תקשורת, רצון להתקרב ולעיתים גם רצון באותו המשחק.
רגע מהגן: שני ילדימות נפגשים סביב אותו חומר או משחק. אחד עושה, השני מתבונן ומחקה, ונוצר משחק קטן ומשותף. המחנכת נמצאת לצדם, מתווכת ונותנת מילים למה שקורה.
תחנה רביעית | תראו כמה גדלתי
המרחב, סדר היום והקבוצה כבר מוכרים. הילדימות פועלים בתוכם בביטחון גדול יותר, מביעים רצונות, מתנסים, בוחרים ונעים באופן עצמאי יותר.
רגע מהגן: רגעים שפעם דרשו ליווי צמוד כבר מתחילים לקרות מתוך היכרות -הילד מזהה מה קורה עכשיו, יודע לאן לנוע ומצטרף מתוך תחושת מסוגלות.
שכבת הצעירים | אני לומד.ת לפעול בעולם
תחנה ראשונה | לומדים את התנועה
בשכבת הצעירים לא מספיק להכיר את החללים – אנחנו מתחילים ללמוד כיצד להשתמש בהם. איפה אני נמצא, לאן אני רוצה להגיע, איך הגוף שלי נע ומה מאפשר לי לפעול בבטחה ובעצמאות.
רגע מהגן: בדרך לכיור ננוע בקבוצות קטנות וצמוד לקיר. הילדימות ילמדו מתי ניגשים, איך בוחרים שרפרף מתאים, מטפסים בבטחה, פותחים את הברז ומשתמשים בכיור.
תחנה שנייה | אני לומד.ת לעשות
פעולות שפגשנו הופכות בהדרגה למיומנויות. אנחנו מפרקות אותן לצעדים קטנים, מאפשרות חזרתיות ונותנות לילדימות את הזמן להתנסות עד שהגוף כבר מכיר את הדרך.
רגע מהגן: גם הארוחה הופכת למרחב של למידה -לטפס אל הכיסא, להתמקם, לפגוש מרקמים בצורה משחקית, לזהות שאני רוצה עוד, להמתין לזמן המתאים ולבקש תוספת.
תחנה שלישית | אני בתוך קבוצה
ככל שהעצמאות גדלה, גם העולם החברתי מתרחב. הרצון שלי פוגש רצונות של אחרים, והמשחק הופך משותף ומורכב יותר.
רגע מהגן: במשחק משותף נרצה לפעמים את אותו חפץ, נבנה יחד, נחלק תפקידים, נחכה, נתווכח ונחפש פתרון. המחנכת לא ממהרת לפתור עבור הילדימות, אלא עוזרת להם לפתח את הכלים לעשות זאת יחד.
תחנה רביעית | אני כבר מכיר/ה את הדרך
החזרתיות מאפשרת לילדימות להיות פחות מובלים על ידי המבוגר ויותר שותפים פעילים בסדר היום. הם מכירים את המרחב, את הטקסים ואת רצף הפעולות ויכולים לקחת בתוכם יותר אחריות.
רגע מהגן: המוזיקה מתחילה והילדימות כבר מזהים – הגיע זמן לסדר, להפסקת מים או ליציאה לחצר. בהדרגה נדרשות פחות הוראות, והקבוצה יכולה להתארגן ולנוע מתוך היכרות ועצמאות.
שכבת הבוגרים | התחנה השלישית במסע - מתכוננים לחיים
בשכבת הבוגרים המסע מקבל עומק נוסף. הילדימות כבר מכירים את שגרת הגן ואת הדרך, וכעת הם פנויים להעמיק את ההיכרות עם עצמם, עם החברימות ועם העולם שסביבם ולהפוך לשותפים פעילים במסע הלמידה שלהם.
תחנה ראשונה | אני שותפ.ה
אנחנו חוזרים להיות קבוצה ומזמינים את הילדימות לקחת בה מקום פעיל. לא רק לדעת מה עושים, אלא להבין את הדרך המשותפת, לקחת תפקיד ולהיות חלק מהאחריות עליה.
רגע מהגן: במעברים הקבוצה נעה יחד ברכבת. אני מכיר את הדרך, מחזיק את מקומי, רואה את מי שלפניי ומאחוריי ולומד שהתנועה שלי היא גם חלק מהתנועה של הקבוצה.
תחנה שנייה | אני חושב.ת ובוחר.ת
העצמאות בבוגרים כבר אינה רק היכולת לעשות לבד. אנחנו מבקשים מהילדימות לעצור, לחשוב, לזהות צורך, לבחור ולהבין שלבחירה שלהם יש משמעות.
רגע מהגן: בבופה הילדימות פוגשים אפשרויות ובוחרים באופן מושכל את המזון שלהם - מה אני רוצה, מה וכמה מתאים לי, היכן ארצה לשבת ועם מי. סביב השולחן מתקיים גם שיח משותף והארוחה הופכת למרחב של בחירה, עצמאות וחברה.
תחנה שלישית | אני שואל.ת וחוקר.ת
השאלנות מקבלת מקום מרכזי. אנחנו לא ממהרות לתת תשובה, אלא מזמינות את הילדימות להתבונן, לשאול, להציע השערה, לנסות ולגלות.
רגע מהגן: חומר שכבר פגשנו בעבר יכול עכשיו להפוך לחקר. מה יקרה אם נערבב? למה זה השתנה? איך אפשר לגרום לזה לקרות אחרת? רעיון או שאלה של הילדימות יכולים להפוך לתהליך מתמשך של ניסוי, גילוי וחזרה אל השאלה.
תחנה רביעית | הדרך שעשיתי
לקראת סוף השנה אנחנו אוספים את המסע. הילדימות מוזמנים לזהות בעצמם במה גדלו, מה למדו, מה הם כבר יודעים לעשות, מה עוזר להם כשקשה ומה האחריות שלהם כלפי עצמם וכלפי הקבוצה.
רגע מהגן: נחזור לחוויות, לתהליכים ולחקר שעברנו ונזהה יחד דברים שפעם דרשו עזרה והיום כבר נמצאים בידיים של הילדימות. מתוך ההכרה בדרך ובמסוגלות נפגוש גם את הפרידה, השינוי והצעד הבא.
המסע אינו נראה אותו הדבר אצל כל ילד וילדה, וגם אינו מתקדם תמיד באותו הקצב. התפקיד שלנו הוא להתבונן, לזהות היכן כל ילד נמצא, לבנות עבורו את הצעד הבא ולאפשר לו לפגוש שוב ושוב את התחושה החשובה שמלווה את הדרך כולה:
אני מכיר.ה אני מנסה אני יכול.ה אני חלק.