שבת שלום לכל משפחות הגן,
בטרם נעבור לעדכון, כמה הודעות ועדכונים:
- ימי שישי: השבוע נחזור לימי שישי פעם בשבועיים, והפעם במקלט. התאריכים להמשך השנה מעודכנים באתר.
שעות הפעילות בימי שישי:
צעירים: 8:00-11:30
בוגרים: 8:30-11:45
- אזעקות בגן: שימו לב שבמקרה של אזעקה המוקד של המחנכות הוא קודם דאגה לילדימות וכמובן לסדר הטוב במקלטים. ברגע שאנחנו מתפנות לכך אנחנו גם מעדכנות אתכם, לעתים ייקח כמה דקות.
אתגר הטחינה! (והשקדים!)
בעקבות חג החנוכה נעמיק בשבוע הקרוב בשמנים שונים ומשונים. הטחינה של הגן מככבת בכל ארוחה והילדימות מאוד אוהבים אותה! מדי שנה אנחנו פותחים גם לכם הזדמנות לחלוק את המתכונים המשפחתיים שלכם, ולהכין עבור ילדות.י הגן את הטחינה הביתית שלכם.
מדי יום נזמין עד שתי משפחות לשלוח אלינו את הטחינה הביתית שלהן, נגיש את הממרחים לצד טחינת הגן, ויחד עם הילדימות נטעם, ננסה לזהות מה הרכיבים המיוחדים בממרח, ונקבל הזדמנות להשוות טעמים ותבלינים שונים, ולראות איך כולנו אוהבים דברים מעט שונים…
לטובת הילדימות הרגישים לשומשום נשמח גם לממרחי שקדים טעימים!
אנו מזמינות אתכם.ן להציג את הטחינה המשפחתית הטובה ביותר שלכן.ם! משפחה שמוכנה לקבל את האתגר מוזמנת להירשם בקובץ המצורף: אתגר הטחינה
מה אפשר לשים בממרח?
כל מה שהופך אותו לשלכן.ם מלבד אגוזים,חלב ורכיבים הידועים כרגישים. לא בטוחים? שאלו את הקפטנית שלכם!
כמה טחינה/ממרח שקדים?
חצי קילו
עם הילדימות…
ממליצות לבצע את תהליך הקנייה וההכנה של הטחינה יחד ואף לצלם תמונה. זו הזדמנות לחבר בין בית לגן, עבודה משפחתית משותפת..והתמונה שתשלחו תעזור לילדימות להרגיש בטוחים.ות יותר לשתף ולהתגאות בעשייה שלכם.ן.
איך מביאים?
בקופסא מסודרת עם שם, ומומלץ גם לצרף מתכון!
מחכות לטחינות הטעימות שלכם!
נשיכות בגן:
אנחנו רוצות לעדכן אתכן בתופעה שמתרחשת בתקופה זו בגננו.
בשבועות האחרונים אנחנו חווים עלייה בנשיכות בשכבה הצעירה, ומדי פעם הן מופיעות מחדש גם בשכבה הבוגרת. אנחנו יודעות כמה זה לא נעים לראות את הילד.ה שלכם חוזרים עם סימן נשיכה או סיפור נשיכה הביתה, וגם לא לגלות שהילד שלכם נושך, ורצינו להזכיר איך אנחנו מתמודדים עם התופעה בגן.
למה פעוטות נושכים?
אנו נמצאות בשלב שבו האינטראקציה החברתית עוד ממש בחיתוליה, והילדימות עוברים בה למידה יום-יומית. אבל מנגד, ילדימות בגילאים האלה לא תמיד יודעים להביע את רגשותיהם. הרבה פעמים הם פשוט מגיבים באופן אוטומטי, ונשיכה היא תגובה טבעית וראשונית עבורם. עוד ביטויי תסכול מוכרים הנובעים ממחסור בכלים רגשיים ומילוליים הם דחיפות, משיכות, חטיפות משחקים ואפילו חיבוקים שהם חזקים מדי. לרוב התגובות האלו נוצרות במהלך חיכוך חברתי כלשהו – רצון בחפץ שנמצא אצל אחרת, רצון להצטרף למשחק, כעס על חטיפה, קושי בהשתלבות במשחק או רצון לתקשר – אפילו תקשורת חיובית.
בנוסף, שינויים בסביבה המשפחתית/ביתית של הילד/ה כמו מעברים בין מסגרות, הולדת אח, גירושי הורים, וכדומה יכולים להוביל לנשיכות כחלק משינוי התנהגותי אצל הילד/ה. ישנו גם אלמנט המושפע מצרכי גרייה חושית – ילדים שזקוקים לגירויים חושיים עמוקים - אך רוב המקרים לא נובעים משם. מסיבות אלה, במקרה שנזהה ילד/ה בתקופה של נשיכות, נקיים אתכם שיחה כדי לנסות להבין כיצד הכי טוב לפעול.
אז מה אנחנו עושות?
בגן אנחנו שואפות לעצור כל פגיעה, ולנסות לזהות חיכוך לפני שהוא יתדרדר לכדי נשיכה, אך נשיכה יכולה להיות משהו מאוד מהיר וזריז, ולעתים אנחנו רחוקות מדי מהילד הנושך כדי למנוע אותה כליל. כשאנחנו מזהות ילד/ה שעוברת תקופת נשיכות, אנחנו מתחילות לתצפת ולדאוג לנוכחות קרובה אליו/ה, ולזהות רגעי קונפליקט פוטנציאליים. ברגעים אלה נשאף לקיים שיח מלמד – איך מצטרפים למשחק, איך יוצרים אינטראקציה. הילדימות ממש עכשיו עוברים משלב משחק אגוצנטרי להתחלה ובסיס של משחק חברתי, ובשבילנו כל קונפליקט הוא הזדמנות למידה. אלו דברים שלומדים רק בזמן אמת. אגב, לעתים כאשר אנחנו נמצאות עם ילד/ה בתקופה נושכת בסיטואציה של משחק חופשי במרחב גדול יחסית, נדאג לו/ה למוצץ – זה מרגיע תחושתית ומוסיף לנו עוד שלב לזהות מתי תגיע נשיכה. זהו תמיד פתרון קצר, קצר טווח, ויקרה כמובן בתיאום אתכם ההורים.
חשוב לציין שנשיכה אינה ביטוי לאלימות או תוקפנות, היא תמיד תגיע כנסיון לתקשר משהו.
בתגובה לסיטואציה כזו, מחנכת אחת תטפל בילד/ה שננשכ/ה, תחבק ותרגיע, ואילו מחנכת נוספת תטפל בילד/ה הנושכ/ת. התגובה שלנו לנשיכה אינה כעס או עונש אלא מתן כלים ואלטרנטיבות לדברים אחרים שאפשר לעשות במקום. הילד.ה הנושכ.ת לא פושע.ת, והרבה פעמים גם ממש נבהל.ת.
אנחנו כן נראה כי הננשכ/ת בוכה, כואב לה/ו, נזכיר שאנחנו לא נושכים, וננסה להכיר בתחושות שהובילו לנשיכה. "אני מבינה שממש רצית את הצעצוע הזה, אבל עכשיו יעל משחקת בו, ותראי, היא בוכה כי ממש כואב לה. אנחנו לא יכולים לנשוך". משם נמשיך להצעת אפשרויות אחרות לפעולה, למשל: אם את כועסת את יכולה לצעוק; אם אתה צריך עזרה אתה יכול לקרוא לי; אם לא נעים לך אפשר לומר "די" או "לא" או "זה לא נעים לי" (לילדימות בשלבים מילוליים שונים כמובן); אם את רוצה להצטרף את יכולה אולי להביא איתך גם משחק, או לבקש מהחברימות לעשות לך מקום.
מה אתם יכולים לעשות?
לגלות סבלנות והכלה, והבנה כי מדובר בתופעה שכיחה ומוכרת בקרב פעוטות. חשוב להבהיר שאנחנו לא מדווחות מי הילד/ה שנשכו, אין בכך שום טעם. אנחנו מבינות שלא נעים לראות נשיכה על הילד/ה שלי, וגם לא נעים לדעת שהילד/ה שלי נושכים, אך הנשיכות בקרב ילדי הגיל הרך הן תופעה התפתחותית וחולפת. אם נתמיד בתגובה לננשכ/ת ולנושכ/ת בצורה עקבית ומקצועית נרגיש את העלמות התגובה הזו.
עדכנו אותנו אם אתם חווים נשיכות של הילד/ה בבית – נשוחח על כך וננסה להתאים את התגובה בבית ובגן כדי לוודא שאנחנו נותנות לילד/ה מענה טוב ועקבי בשתי הספירות. לא להתייחס לנשיכות כאל דבר משעשע, גם אם הן נראות כמו "נשיכות של אהבה", אך גם לא לכעוס, אלא להגיב בצורה שקולה המבהירה כי נשיכה אינה דבר המקובל עלינו ואינה נעימה.
זהו בנושא הזה בינתיים – אנחנו כמובן זמינות לכם לכל שאלה והתייעצות.
בינתיים, שבת מנוחה,
עומרי, אחינועם וכל צוות גן ילדי הטבע הדמוקרטי
השכבה הצעירה
אז חנוכה אמנם עבר, אבל סימני החג עדיין חלק מהיומיום שלנו:)
סביבונים וסיבובים
אחרי שהכרנו את הסביבון ואיך שהוא מסתובב לו חקרנו קצת את הגוף שלנו וחפצים סביבנו... איך הגוף שלנו יכול להסתובב? ננסה לסובב את הראש, הידיים הרגליים ואת כל הגוף.
האם אפשר לעשות סיבוב בישיבה? נרים רגליים ועם הידיים נניע את הגוף.
הקשבנו לשירי סביבונים מצחיקים ותרגלנו סיבוב ועצירה:)
ובעצם סיבוב הסביבון הזה מזכיר לנו צורה חדשה שלמדנו- ספירלה! כן כן בדיוק כמו הקונכייה של השבלול שהגיע לביקור סתוי. הוספנו שיר חדש לרפרטואר שלנו - חילזון פוגש חבר. איך החילזון נע? זוחל לו לאיטו. ואיך נע החבר שפגשנו בשבועות הקודמים, הנחליאלי? בקפיצות זריזות! זחלנו לנו לאיטנו כמו חילזון, וגם רקדנו וקיפצצנו מהר כמו נחליאלי! שירים של שינויי קצב הם כלי נהדר לעבודה מוטורית ולעבודה של קשב ושל התאמה תנועתית למוסיקה. (גם "טוק טוק טוק, צא חילזון" הוא דוגמא לשיר כזה…).
בגינה התבוננו בשבלול, וראינו כיצד הוא מוציא את המחושים ומגשש. למדנו דקלום חדש:
“בוקר בא, מר שבלול
מתכונן לקראת טיול,
מוציא מחוש, ועוד מחוש,
מנער קצת את הראש.
את ביתו ייקח איתו,
ויזחל לו לאיטו
אל ביתה של אחותו!
\ כפי שראיתם גם במסיבת חנוכה, הקדשנו חלל שלם למשחקי השחלות אותם תירגלנו והעמקנו לאורך כל השבוע.
הילדימות כבר ממש מבצעים השחלות בצורה נהדרת!
אז מה השחלנו?
סביבונים, נרות- קטנים וגם גדולים, סופגניות בד, קוביות, חרוזים וכל דבר שמצאנו סביבנו! ניסינו להתאים כל צורה לחור שלה. למשל, האם הסופגניות העגולות יכולות לעבור במשולש? והאם הקוביות מצליחות להשתחל בתוך העיגול? ניסינו את זה גם עם צורות רכות, וגם עם צורות קשות, וגילינו שהתוצאה קשורה גם בצורה, וגם בחומר שלה! אלו מיומנויות שהילדימות רוכשים תוך כדי משחק מהנה ומעניין! משחקי השחלה מסוגים שונים ימשיכו ללוות אותנו במהלך השנה, כאשר כל הזמן נאתגר אותם יותר ויותר.
בשבוע הבא נתבונן סביב ונזהה סימנים לעוד חגי חורף קרבים!
נתראה ביום ראשון - לא לשכוח סדינים נקיים ובקבוקים מלאים!
צוות השכבה הצעירה: הילה, אורית, ענבר, אלמוג, רוני, גבי, נעמי, לילה ומיאל
השכבה הבוגרת
חנוכה מאחורינו, אבל אנחנו עוד טרם סיימנו למצות את התוכן העשיר שהוא מספק לנו - משחקי אור וצל, סביבונים, וכמובן גם שמן…
השבוע המשכנו לחקור את תנועת הסביבון, גם אנחנו ניסינו להסתובב מהר מהר - אחרי כמה שניות כאלה, שמנו לב שהחדר גם מתחיל להסתובב סביבנו! חלק מאיתנו איבדנו שיווי משקל, ונפלנו. זה היה מאוד מצחיק :) אבל זה גם סיפק לנו הזדמנות נהדרת ללמידה - איך קוראים לתחושה הזו? סחרחורת! איך אפשר לעצור אותה? אפשר לשבת לרגע, ואפשר גם להסתובב לצד השני, ולשנות כיוון כל פעם לפני שמסתחררים יותר מדי. מה עוד למדנו? שכשמסתובבים כך אנחנו צריכים לשמור על מרחק כדי לא להיתקל זו בזו! נעמדנו בחלל. פרשנו ידיים לצדדים כדי לראות שאנחנו לא קרובים מדי זו לזה, הפעלנו מוסיקה, והתחלנו להסתובב! בכל בית, שינינו כיוון. נהנינו גם להסתתר ולחפש זו את זה - אילו שירים כיפיים יש בחנוכה!
הסיבוביות של הסביבונים גם הזכירה לנו את הצורה המסתובבת של השבלול. איך קוראים לזה? ספירלה! למה הקונכיה של החילזון בצורת ספירלה? חשבנו וחשבנו. אחת הילדות הציעה שאולי זה כי החילזון אוהב להסתובב כמו סביבון, וכולנו חשבנו שזה מצחיק. למדנו שהחילזון בונה לעצמו את הקונכיה, וכל פעם כשהוא גדל, הוא מוסיף לעצמו עוד חדר קטן, ועוד אחד, וכדי שתמיד יהיה מקום לעוד, הצורה של הבית שלו מסתובבת כך…
גם אנחנו רצינו להמשיך להיות חלזונות, ונהנינו כרגיל מ"חילזון פוגש חבר", שמשלב בין חיקוי הזחילה האיטית של החילזון, לקיפצוצים המהירים של הנחליאלי שאנחנו פוגשים מדי פעם בגינה. שילבנו את החילזון גם בפעילות הפנסים שלנו - כיבינו את האור, עשינו אגרוף עם היד מול המנורה הקטנה או הפנס, ודיקלמנו:
“בוקר בא, מר שבלול,
מתכונן הוא לטיול.
מוציא מחוש (מוציאים אצבע מהאגרוף), ועוד מחוש (מוציאים עוד אצבע),
מנענע כך הראש (האגרוף מתנער),
את ביתו ייקח איתו (אגרוף נוסף מעל האגרוף הראשון),
ויזחל כך לאיטו,
אל ביתה של אחותו!
אתגר ההדרים
שכונת ביצרון המארחת אותנו עשירה בעצים וצמחים, ואנחנו נהנים לחקור אותם בטיולי הבוקר שלנו ברדיוסים הקטנים סביב המקלטים. השבוע החלטנו על אתגר - לנסות למצוא כמה שיותר סוגים שונים של פירות הדר בבתים השכנים! ישנו עץ הלימון הננסי, ועץ לימון רגיל. מצאנו עץ שפירותיו נראו היו כמו קלמנטינות אבל כשטעמנו, גילינו טעם חמוץ-מריר ולא חמוץ מתוק כמו הקלמנטינה! (חשד: אולי אלו סצומות? הילדימות חשבו שהשם הזה מאוד מצחיק). חלק מהילדימות נהנו מאוד מהטעם ורצו עוד ועוד, אחרים העדיפו לטעום מפירות התפוז הננסי שצמח ממש ממול. גילינו שגם לו יש שם מצחיק: קומקוואט. "כמו קומקום!", אמרו הילדימות. המשכנו בטיולים ומצאנו עץ תפוז. קטפנו גם כמה תפוזים, ושוב גילינו שטעמם חמוץ! אולי זה חושחש? תהינו בקול המחנכות, והילדימות הפעם היו בטוחות שאנחנו כבר ממציאות שמות. בטיול אחר, פתאום מצאנו עץ עם פירות הדר גדולים וצהובים. בעודנו מנחשים איזה פרי זה, שמעה השכנה את הילדימות, ומיד הביאה סולם, וקטפה לנו פרי מתוק-מריר צהוב וגדול, כדי שנוכל לטעום בעצמנו! זוהי הזדמנות נהדרת לומר תודה לשכנים הנפלאים בבצרון שמארחים אותנו כל כך יפה ובנדיבות! הבאנו את השלל שלנו להפסקת המים, חתכנו את הפרי, והחלטנו שלפי הטעם, זו ללא ספק אשכולית!
הצוללת הצהובה :-)
אנחנו כל כך נהנים לחקור את הגינה שלנו, מתבוננים בחתולי הרחוב השונים, מזהים שמות של ציפורים מדדות ועפות, מחפשים אוצרות מהטבע ומשחקים במשחקי גן השעשועים השונים.
אחד האהובים עלינו היא ההנדנדה השחורה הגדולה שזכתה לכינוי ״הצוללת.״ מה נפגוש במעמקי הים? אולי דגים? אלמוגים? אולי תינוקי כרישים? והכי הכי אנחנו אוהבות להקשיב לשיר צוללת צהובה של הביטלס. לפעמים הצוללת שלנו מתחפשת! מדי פעם היא אוטובוס, רכבת קלה ואפילו חללית👩🚀 ומה נראה בחלל? את כוכבי הלכת השונים ואפילו את כדור הארץ.
בזמן שאנחנו נוסעים בחללית שלנו אנחנו מאד אוהבים לשמוע את שיר החללית.
הקיפוד🦔🦔🦔
בוקר אחד השבוע חוה הביאה לנו ארגז! ומה בתוכו? קיפוד שלא מרגיש כל כך טוב. הקיפוד חולה, הסכמנו ברוב קולות. איך נעזור לו? אולי תרופה? הציעה חברה אחת. הוא צריך ללכת לרופא! הכריז חבר אחר.
רופא של קיפודים? המחשבה הצחיקה אותנו כל כך. אבל איך קוראים לרופא של קיפודים? וטרינר!
אז גילינו שיש אמבולנס מיוחד לחיות שדואג לטפל בהן, התקשרנו לאמבולנס החיות שיבוא לאסוף את הקיפוד החולה ובדרך הביתה ראינו אותו מגיע (אין לו צ'קלקה, גילינו באכזבה).
בשבוע הבא נתבונן סביב ונזהה סימנים לעוד חגי חורף קרבים!
נתראה ביום ראשון - לא לשכוח סדינים נקיים ובקבוקים מלאים!
צוות השכבה הבוגרת: חוה, לין, מייקי, לילה, נגה, עמנואל, מיכל ורוני