היי לכל המשפחות שלנו,
זהו, סיימנו עוד שנה.
זוכרים איך התחלנו? חלכקם התחלתם השנה, חלק לפני שנתיים ויש גם כאלה שחזרו לסיבוב שני או שלישי. כל ילד וילדה הגיעו אלינו כישויות נפרדות, זרות ולאט ובהדרגה הפכנו יחד לקהילה ענקית ומרגשת.
בסוף השנה אפשר להגיד שאנחנו גאות, ומרגישות שכולנו עבדנו בצורה הטובה ביותר והמשוב הכי אותנטי שלנו הוא המצב שבו הילדימות מסיימים את השנה - עצמאיים נינוחים, בעלי בטחון עצמי, חברים טובים, שולטים בכל חלקי היום, ומגיעים לכאן בשמחה. וזו תוצאה של העבודה המצויינת שלכם, שלהם ושלנו.
לפעמים כשאני מסתובבת בגן ונפעמת (כמעט כל יום, כו גם אחרי 13 שנים), אני חושבת שחבל שאתם לא כאן, רואים את הילדימות שלכם בבית השני שלהם, עצמאיים ומנהלים את עצמם ואת העולם הקטן שלנו בבטחון, שמחה והרמוניה. כשהמצב בעולם שלנו הולך ומתדרדר והיחסים בעולם הופכים לתוקפניים וקשים, כל כך מחזק לראות את הילדימות - הם מזכירים לנו שבעצם כולנו ילדים וילדות, ושהמקור שלנו טוב, יצר האדם טוב מנעוריו ורואים את זה יום יום בגן.
אני מזמינה גם אתכם להתבונן בילדימות ולהזכר איך כל בני האדם יכולים להיות, נוכחים, אותנטיים ומחוברים לעצמנו.
זו הזדמנות להגיד גם לכם תודה על השנה הזו, על ההענות שלכם לכל בקשה, שיתוף הפעולה המלא והיחס הנעים והשיתופי שהצוות הרגיש מכם, זה ממש לא מובן מאליו ואנחנו מעריכים את האמון שאתם נותנים בנו בכל בוקר מחדש.
למשפחות שממשיכות לשנה נוספת או חוזרות עם ילד/ה נוספ/ת - חופשה נעימה, מחכים לכם כאן בספטמבר לחיבוק ענקי.
לכל הבוגרים והבוגרות שלנו - כל כך קשה להפרד, אבל בעצם אתן תמיד תהיו חלק מאיתנו. אנחנו נפרדות מכם כשיש לכם עוגנים מספיק חזקים כדי להתמודד עם כל מציאות שבה תפגשו. אנחנו סומכות עליכם, אוהבות וכבר מתגעגעות. הדלת שלנו תמיד תהיה פתוחה אליכם ואנחנו מצפים לביקורים שלכם!
ואחרונות חביביות, תודה לצוות המופלא שלנו, על דרך ארוכה ומשמעותית. היו לנו אתגרים, בלת"מים ושינויים ויחד עם זאת הצלחנו לעבוד יחד- 18 מחנכות בסך הכל, בשיתוף פעולה והרמוניה, כל אחת מהמחנכות סיימה את השנה כשהיא עוד קצת טובה, עוד קצת בטוחה, עוד קצת יודעת! לשמחתנו, כל הצוות האהוב שלנו ממשיך איתנו מלבד תמר, שמסיימת אחרי 7 שנים קסומות בגן ואנחנו מאחלים לה הצלחה רבה! וכמובן אנחנו נפרדות מצחי שלנו שיוצא לדרך חדשה אבל בעצם תמיד ישאר כאן עם הכלים המדהימים שהביא איתו לגן שלנו.
לסיכום, רוצה להשאיר אתכם עם שיר שמתאר את הסיבה שבגללה אנחנו כאן, בוחרות בחינוך בכל יום מחדש:
כל מה שאני צריך לדעת , כבר למדתי בגן / רוברט פולגום
“כל מה שאני באמת צריך לדעת לגבי איך לחיות ומה לעשות וכיצד להתנהג, למדתי בגן הילדים. החכמה אינה נמצאת על פסגתה של גבעת האוניברסיטה, אלא דווקא בארגז החול בגן.
אלה הדברים שלמדתי:
שתפו את החברים בכל.
שחקו בצורה הוגנת.
אל תכו אנשים.
החזירו את הדברים למקומם.
סדרו את הבלגן שלכם.
אל תיקחו דברים שאינם שלכם.
אמרו סליחה אם פגעתם במישהו.
רחצו ידיים לפני האוכל.
הורידו את המים בשירותים.
עוגיות פריכות וחלב קר יעשו לכם טוב.
הקפידו לחיות חיים מאוזנים- ללמוד קצת, לחשוב קצת, לצייר, לשיר, לרקוד, לשחק ולעבוד כל יום קצת.
שכבו לנוח כל יום בצהרים.
בצאתכם לעולם היזהרו ממכוניות, החזיקו ידיים והישארו יחד.
היו מודעים לדברים הנפלאים. זכרו את הזרע הקטן של מצע הכותנה: השורשים מעמיקים, הצמח גדל מעלה, ואיש אינו יודע בדיוק כיצד או מדוע, אבל כולנו כאלה.
דגי זהב, אוגרים ועכברים לבנים, ואפילו הזרע הקטן בצלוחית - כולם מתים. כך גם אנחנו.
ואז, זכרו את ספרי הילדים, את אחת המילים הראשונות שלמדתם - המילה הגדולה מכולן- להסתכל. כל שעליכם לדעת נמצא איפשהו ברשימה הזאת. כללי הברזל, אהבה, היגיינה בסיסית. אקולוגיה, פוליטיקה, שוויון וחיים משותפים.
קחו כל אחד מהפרטים האלה והרחיבו אותו למונחים מתוחכמים של מבוגרים, ישמו אותו על חיי המשפחה שלכם, בעבודה, בממשלה או בעולם- ותראו שהכל עדיין נכון וברור ויציב. שערו בנפשכם איזה עולם טוב יותר יכול היה להיות, אילו כולנו- העולם כולו- היינו מקבלים עוגיות וחלב כל יום אחר הצהרים, ואז נשכבים לנוח, עם השמיכות שלנו. אילו לכל הממשלות הייתה מדיניות בסיסית להחזיר תמיד את הדברים למקום ולסדר את הבלגן שלהם.
וזה עדיין נכון, ולא משנה בני כמה אתם- בצאתכם לעולם, כדאי להחזיק ידיים ולהישאר יחד.
חופשה נעימה,
קיץ קריר
וחיבוקים ענקיים
אוהבים
אחינועם, וכל צוות ילדי הטבע הדמוקרטי
שכבת הצעירים
את השבוע האחרון שלנו יחדיו בילינו ברוגע ובזרימה עם הרצונות של הילדימות (ועם החום הכבד שהבריח אותנו פנימה קצת יותר מוקדם מהרגיל).
במפגשים חזרנו לשירי מפגש שכבר זמן רב לא שמענו, גילינו כמה שירים חדשים וגם קיבלנו בקשות מהקהל :)
בחצר נהנינו משלל פעילויות הקיץ שלנו – השפרצנו מים, חפרנו תעלות ובנינו ארמונות בחול, ציירנו במכחולי המים שלנו ופתחנו עמדות שטיפת מכוניות החצר. ציירנו, הדבקנו, עבדנו בבצק ובחימר – נהנינו להתבונן בילדימות ממציאים משחקים משלהם, מפתחים את משחק הדמיון, בונים בחופשיות ועובדים בחומרים ביצירתיות גם ללא כל התערבות מצידנו, תוך שמירה על כללי העבודה, והקפדה גם על כך שהחברימות ישמרו עליהם.
איזו דרך נהדרת עשינו יחדיו השנה! התבוננו בילדימות נכנסים בחופשיות פנימה, מניחים את הציוד שלהם במקום כשהם נכנסים לכיתה לבדם וחוזרים החוצה, מביעים את רצונותיהם בבירור (אני רעבה, אני רוצה לאכול אחר כך, אני רוצה לשחק בכיתה, אפשר להוציא את הלגו?). השבוע באמת נותר לנו בעיקר להתבונן, לפטפט, להתחבק, לצחוק.
הייתה לנו שנה באמת נהדרת ואנחנו רואות זאת על הילדימות. רובנו נפרדנו מהם השבוע כמחנכות היום-יומיות שלהם, אבל מעבירות אותם הלאה לידיים מופלאות וכמובן נקפוץ לבקר בכל הזדמנות!
שיהיה קיץ נפלא!
כל מחנכות שכבת הצעירים: חוה, בר, עדי, לימור, נופר, רוני, תמר, שיר ומיכל
שכבת הבוגרים
השבוע האחרון שלנו בגן היה שבוע כיפי, קיצי ומהנה, מתובל בימי הולדת אחרונים וחגיגות ירוקות. אנחנו מודות שאת רובו ניצלנו להרבה רפלקציה ונוסטלגיה, ו"נשנושי" חיבוקים אחרונים מהילדימות שנפרדים מאיתנו. עברנו איתכם כברת דרך, בוגרימות אהובים שלנו!
השכבה הירוקה. וואו איזה שנה מטורפת. שנה של כחול צהוב, צהוב כחול – מעורבבים יחד כך שלא תמיד כולם זוכרים בכלל מי צהוב ומי כחולה. זו שנה כל כך מרגשת, שנה שבה הילדימות עשו דרך מדהימה, למדו להאמין בכוחה של הקבוצה, בחשיבות של חבר/ה טוב. בחודשיים האחרונים הילדימות מתנהלים כשכבה ומדהים לראות אותם משחקים, אוכלים ומשוחחים יחד – וכל שנותר לנו הוא להתבונן ולהתמלא נחת.
כשאנחנו מתבוננות בשנתיים האחרונות, אי אפשר שלא להתפעם מהתהליכים שעברתם, ילדימות שלנו - מהסתגלנות שכולכם הראיתם, ומשמחת החיים שהפחתם מחדש בגן מדי "תקופת הסתגלות" חדשה.
התבוננו בכם השבוע, נזכרנו איך חלק מכם הגעתם ממש תינוקות, ולמדתם ממש כאן לדבר, לשחק עם חברימות, ואפילו ללכת. ראינו כיצד כל אחת מצאה את מקומה, ואילו נתיבים שונים כל אחת לקחה. מדהים כמה תחומי עניין מגוונים יש ביניכם - ממש נהנינו ללמוד יחד אתכם נושאים שקרובים ללבכם, בין אם חרקים וזוחלים, הדמויות האהובות עליכם או טרקטורים ומכונות בנייה.
המפגשים שלנו בהדרגה הפכו יותר ויותר מרצף שירים וסיפורים לזמן הרבה יותר דיאלוגי, לעתים על נושאים שאתם מעלים, לפעמים אנחנו, משחקים חברתיים, דמיון מודרך שגם אתם מובילים, וכמובן - מוסיקה טובה.
כיף להתבונן בכם משחקים, רגישים כל כך לחברים שלכם, רוצים לעזור זה לזו; להקשיב לשיחות ביניכם, ולצחוק יחד אתכם כשאתם מספרים בדיחות. אתם כבר כל כך עצמאים ובוגרים, יודעים להקשיב לעצמכם וגם לסובבים אתכם.
אנחנו כל כך גאות בכם על מי שנהייתם בוגרימות אלופים שלנו! מאחלות לכל מי שממשיכים השנה הלאה לגנים אחרים שיהיה לכם כיף ותפגשו חברימות נהדרים חדשים, ולמי שממשיכים איתנו - תהנו מהחופש, נתראה בספטמבר!
כל צוות שכבת הבוגרים: גבי, מייקי, שגיא, רוני, תמר ואורטל