על תחפושות ועל קפה

שבת שלום!

בתור מעריצה של אג׳נדת מתמידי רוטינות הבוקר (אם אתם לא מכירים, מומלץ :), אני מאמינה שהדרך בה הבוקר של הילדימות, ההורים והצוות נראה משפיע בצורה מהותית על המשך היום ובכלל על תחושת הבטחון והנינוחות של כולנו. אנחנו מוצאות לשתף ולדייק יחד איתכם כמה נקודות חשובות לגבי ההגעה שלכם בבקרים: 

1. מזכירות לכם את שעות ההגעה לגן .

 7:30-8:30 בצעירים.

 7:30-9:00 בבוגרים. 

פרידות עם מחנכות שונות- באופן טבעי כבני אדם יש לנו נטייה ללכת על המוכר והידוע, זה מעניק לנו בטחון ותחושת ודאות. אנחנו רואות את זה גם בפרידות הבוקר, חלקכם יעדיפו מחנכת ספציפית שתגיע לפרידה - הרבה פעמים זו הקפטנית שלכם, וזה הרי הגיוני מאוד- הקשר שלכם הוא איתה. אנחנו יודעות שאתם מכירים הכי טוב את הקפטנית שלכם, אבל מבטיחות לכם שהילדימות מכירים היטב את כל הצוות, וכל אחת יכולה לעזור להם בפרידה. מחנכות שאינן נמצאות בחצר לרוב נמצאות במקום אחר יחד עם ילדימות - פעילות בכיתה, שירותים וכו', ולכן אינן יכולות לצאת במיוחד החוצה.  יש לכך ערך חשוב מכמה היבטים: שהילד/ה שלכם יראו שאתם סומכים על כל הצוות, שלא תיווצר התנייה אצל הילד/ה בין נוכחות של דמות ספציפית לאיכות הפרידה (כלומר, אני יכולה להיפרד בצורה איכותית עם מגוון המחנכות ואם הדמות המועדפת עלי חולה ולא נמצאת, עדיין אוכל להיפרד בטוב). הכלי הזה מעודד גמישות בין כולנו, ונשמח אם תיפתחו גם למחנכות האחרות, שהן מדהימות לא פחות ! 

2. האזור הסטרילי - אם הגעתם לשער וראיתם עומס, המתינו דקותיים בחוץ, לא ממש על השער כדי לא לחסום את המעבר  - כך תיכנסו כשאנחנו כבר באמת פנויות אליכם ולילד/תכם. אפשר לשבת על המדרגות מול הגן מעבר לכביש , או על הארגזים הצבעוניים. 
3. הגעה מאחורת עקב בדיקה/ טיפול- אנחנו יודעות שלעתים יש בדיקה בלתי נמנעת בבוקר או סיבה חריגה אחרת. עם זאת, גם אם תיאמתם עם הקפטנית איחור, יתכן שתיאלצו להמתין מספר דקות עד שמחנכת תתפנה לצאת אליכם ולעזור בפרידה זריזה, כיוון שבשלב זה כל המחנכות כבר בעיצומו של סדר היום. התקשרו לקפטנית והתאזרו בסבלנות - מבטיחות שאנחנו עושות את מירב המאמצים להגיע אליכם כמה שיותר מהר.
4. עדכוני בוקר- הרבה מכם מנצלים את זמן פרידת הבוקר להודעות קטנות כמו "קצת אדום לו בטוסיק, בבקשה תמרחו לו משחה", או "היום סבתא אוספת". ההודעות ממש חשובות ולכן נבקש שתכתבו אותן לקפטניות מראש, וכך גם אתם וגם המחנכות תהיו פנויים לגמרי לילדימות ולרגע הפרידה. אחרי הפרידה נבקש שלא לקרוא לנו שוב - זה מבלבל את הילדימות שכבר נפרדו ואמרו לכם ביי :)

• וכמה מילים גם על סוף יום: אנחנו משתדלות לתת לכם דיווחים מלאים בסוף היום, עם זאת קחו בחשבון שמי שמגיעים מ-16:20 ואילך כבר לא יוכלו לקבל עדכונים מעמיקים - זהו זמן עמוס, הצוות מנסה להביא את הילדימות אליכם כמה שיותר מהר, וב16:30 עליהן כבר להתפנות לסגירת הגן. אתם מוזמנים להגיע קצת יותר מוקדם או לבקש עדכון בכתב מהקפטנית בסוף היום.

אנחנו יודעות שלעתים אתם נדרשים לחכות כמה דקות לילדימות, הצוות עושה את מירב המאמצים כדי לצאת החוצה כמה שיותר מהר, אבל גם לא לשכוח כלום ולצאת באוירה נינוחה ולא לחוצה. 

 שבת של מנוחה !

אחינועם וכל צוות גן ילדי הטבע הדמוקרטי

שכבת הצעירים

השבוע כמובן שהמשכנו עם התוכן הסתוי שלנו, אבל שילבנו בו גם נגיעות וטעמים ממקומות נוספים בעולם. מאיפה? מיד נספר, כרגיל אחרי כמה הודעות:

• בגדים: מזכירות שוב לארוז לנו מספר נאה של בגדים בתיק - גם מכנסיים וגם חולצות. הימים מבלבלים וכדאי שיהיו גם בגדים קצרים וגם ארוכים בתיק (ובבוקר כדאי ללכת על שיטת ה'בצל') כדי שנוכל להתאים את הבגדים לכל מזג אויר שינחת עלינו.
• נוהל יום א': כרגיל, סדינים נקיים ובקבוקים מלאים!

אז מה היה לנו השבוע? אנחנו מאוד אוהבים עלים, אז כמובן שהמשכנו לשחק בהם. הפעם חיברנו את משחק ההשחלה החביב עלינו - להכניס חפצים לחריץ בקופסא - עם העלים. פיזרנו את העלים בכיתה עם "פווו" גדול כמו הרוח, וראינו איך הם נופלים ונושרים בכיתה. הילדימות אספו את העלים, והכניסו אותם לקופסת העלים שלנו. התבוננו בצורות השונות של העלים, ראינו שחלקם עגלגלים וחלקם מוארכים, חלקם חלקים וחלקם משוננים. הם גם מגיעים בגדלים שונים! הילדימות נהנו מאוד מהתרגיל ומצאנו את עצמנו מפזרות את העלים שוב ושוב ושוב…

בהמשך השבוע הגיעה תמר שלנו לביקור בשכבה, והביאה איתה כלים וסיפורים מאתיופיה הרחוקה. השבוע ציינו בגן את חג הסיגד, והתמקדנו בטקס ה'בונה' (קפה). כן! הכנו עם הילדימות קפה! בתחילה התבוננו בפולי הקפה ומיששנו אותם - ראינו שהם קשים וכמעט ללא ריח. לאחר מכן, קלינו אותם במחבת, וכל הכיתה התמלאה ארומה חזקה של קפה! אז הגיע תורו של מכשיר חשמלי קצת רועש, שעשה צליל שלא היה נעים לכולם - מטחנת הקפה. טחנו את הפולים הקלויים הריחניים לאבקה דקה-דקה, ואז מזגנו אותם לקומקום, בישלנו במים, וקיבלנו טעימונת קפה קטנה ודלילה (אל תדאגו, זה היה מדולל בקנה מידה כמעט הומיאופתי) ובעיקר ארומטית. הילדימות מאוד הסתקרנו והתעניינו בכלים המסורתיים ובתהליך יצירת הקפה, ולנו היה ממש כיף להתבונן בהם מרותקים!

עוד חג מהעולם שזכה להתייחסות בגן שלנו השבוע הוא "ליל כל הקדושים". כמובן שבגן התייחסנו למסורות ולמשחקים החילוניים הקשורים בחג, ובשכבת הצעירים בנגיעות קלות בלבד. תחפושות הן עדיין דבר לא נוח ומבהיל עבור חלק מהילדימות, אבל מה אנחנו כן מאוד אוהבים? כובעים! טיטי הביאה איתה השבוע למפגשים הר קטן של כובעים, והילדימות נהנו לחבוש אותם, להחליף ביניהם את הכובעים המצחיקים ולרקוד קצת עם הכובעים לצלילי "יש לי יופי של כובע" מאת דתיה בן דור. ומה עוד התחפש אצלנו? הבצק! בתחילת השבוע, חן הפרישה לנו מהסלקים של יום ראשון את "מיץ הסלק", ואנחנו השתמשנו בו בשביל לצבוע את הבצק שלנו בגוון ורדרד נהדר!

 אף שלא התעסקנו בסממנים הדתיים העמוקים יותר של החג אלא רק בסימנים היותר "חיצוניים", האלווין סיפק לנו גם הזדמנות לדבר על נושא שנמצא אצלנו הרבה מתחת לפני השטח - געגועים. לעתים אנחנו נזכרים באמצע היום שאנחנו מתגעגעים למישהו או משהו. מה אפשר לעשות כשאנחנו מתגעגעים? אפשר לבקש חיבוק ממחנכת או מחברימות, אפשר לנסות לחשוב יחד איפה אבאמא נמצאים עכשיו, או לדמיין איך הכלב משחק עכשיו בצעצועים שלנו כדי לא להתגעגע אלינו יותר מדי! עכשיו, כשאנחנו כבר הרבה אחרי ההסתגלות והילדימות גם בגרו קצת ויכולים להכיל שיח שכזה, הגיע הזמן לעזור להם להכיר ברגש ולהכיל אותם ואת הרגשות האלו.

 בשבוע הבא נחזור להתמקד בשיח הסתיו שלנו ובהכנות לקראת חנוכה!

 מאחלות שבוע של למידה והכלה,

כל צוות שכבת הצעירים - רותם, חולוד, בר, חוה, שיר, עדי ומיכל

שכבת הבוגרים

חלף לו שבוע מיוחד בו ביקרנו במדינות רחוקות והכרנו מסורות וחגים שונים, היה כה מרגש ונעים לראות את הילדימות ניגשים בסקרנות לפעילויות השונות. מיד נספר, אבל קודם כמה הודעות:

•  נוהל יום א': כרגיל, סדינים נקיים ובקבוקים מלאים!
• מוצצים: ילדימות שישנים עם מוצץ - שימו לב שתמיד יש אחד נוסף בתיק. למה? כי שעת הצהריים הינה שעה מאוד רגישה ועייפה, לעיתים כשאין מוצץ נוצר תיסכול רב. רוב הילדימות עצמאיים ומדי פעם מחזירים את המוצץ לתיק ולא למגירה. למחרת לא תמיד יש מוצץ - ובגן אין מלאי מוצצים. דאגו שבתיק תמיד יהיה מוצץ - מבטיחות להחזיר מוצצים עודפים הביתה :)

 אז מה היה לנו השבוע? בתחילתו קפצנו לביקור באתיופיה הרחוקה לרגל חג הסיגד! פגשנו אנשימות בלבוש מיוחד שקוראים לו קמיס (מין גלימה לבנה), עלינו על הר גבוה גבוה וביקשנו בליבנו משאלה. כשסיימנו, ירדנו מההר והתחלנו בטקס הבונה (קפה). קודם כל מיששנו את פולי הקפה, ראינו שהם בצבע ירוק, והרגשנו שהם קשים. ניסינו להריח אותם, אבל לא ממש הבחנו בריח חזק או מיוחד. אחר כך, קלינו את הקפה. בהתחלה לא קרה שום דבר מיוחד, ואחרי זמן מה התחלנו לשמוע פצפוצים קטנים כמו פופקורן. לאט לאט גם הכיתה התמלאה בריח נעים, וראינו שהפולים הפכו מירוקים לחומים - ממש כמו העלים בעונת הסתיו!

בהמשך טחנו את פולי הקפה במטחנה לגרגירים קטנים קטנים, ותמר סיפרה לנו שפעם היו טוחנים את הקפה בעזרת אבן. לבסוף בישלנו את הקפה, וישבנו במעגל לטעימה קטנה ומרעננת. גם בארוחות הבוקר קיבלנו פינוקים מאתיופיה, אכלנו את הדאבו - לחם מסורתי לצד ממרח עדשים טעים וריחני. כמובן שזזנו לא מעט, ולמדנו את הריקוד המסורתי שמשלב המון תנועות כתפיים במקצבים שונים לצלילי מוזיקה מסורתית.

לקראת סוף השבוע, עלינו על מטוס עם מזוודה מלאה בהתרגשות שלקח אותנו לארצות הברית! שם גילינו שכולם מחופשים ממש כמו בחג הפורים, אבל בכלל חורף, קר וגשום - ואנחנו בישראל מתחפשים באביב. אז שאלנו, איזה מן חג זה? התוודענו לכך שיש מדינות רחוקות בהן חוגגים את ה - HALLOWEEN. חג משעשע בו מתחפשים ויוצאים לרחוב, דופקים על דלתות השכנים, ושואלים "ממתק או תעלול"? מפני שאנחנו כל כך אוהבים להתחפש, לשוט בדמיון ולהפוך להיות כל מה שאני רוצה, החלטנו לציין את חג ליל כל הקדושים אצלנו בגן. הוצאנו את ארגז התחפושות הענק, התגנדרנו בתחפושות צבעוניות ויצרנו מעגל גדול. יחד שיחקנו "ממתק או תעלול", זה היה מאוד מפתיע ומבדר לגלות מה מסתתר מתחת לכל קערה. 

פעילות נוספת וכיפית במיוחד הייתה 'תיבת הצמרמורות'. ביום חמישי שהגענו לגן גילינו שארגז החיות ריק! שאלנו לאן נעלמו כל החיות? חיפשנו בכל פינה בחצר ובכיתה, אך לא מצאנו כלום. אחרי ארוחת הבוקר, ראינו תיבה מלאה בתולעים (ספגטי), צמר גפן, וג'לי בצבעי כתום ושחור. המחנכות הכינו לנו תעלול והחביאו בתוכה את כל החיות. אזרנו אומץ, ובעזרת כפות הידיים התחלנו לפשפש ולהציל את החיות המסכנות. אחרי שעבדנו קשה, התפנקנו בקאפקייק דלעת מתוק וטעים שחן הכינה לנו.

מעבר לחגיגות במדינות רחוקות, עסקנו גם בבטיחות התנועה שלנו במרחב. ראשית שאלנו באיזה חללים בגן אפשר לרוץ - בחצר? במסדרון? בכיתה? בדקנו אילו דברים חשוב לשים לב אליהם כשאנחנו רצים: שאין מכשולים בדרך שאני עלולה לדרוך עליהם וליפול, שאני לא מפריעה ונתקלת בילדימות נוספים במרחב, שאני רצה במהירות בה אני אצליח לעצור את הגוף שלי במקרה של התנגשות, שאני לא רצה על משטח חלקלק, ועוד. הבנו שכאשר אנחנו בוחרים לרוץ בחלל עמוס בילדימות ומשחקים, אנו עלולים לפגוע בהם, וכך הבחירה שלי משפיעה גם על חברי הקבוצה, הסביבה. לכן, עליי לנוע במרחב בקשב רב. גם כאשר אני הופכת לציפור בכיתה ועפה במרחב, אני צריכה להתרחק במידה מהחברימות סביבי כדי שהכנפיים שלנו לא יתנגשו זו בזו. תוך כדי תנועה חווינו כמה זה כיף לרוץ בחופשיות כשסביבתנו פנויה ואנו מתואמים אחד עם השנייה.

 בשבוע הבא נחזור לעסוק בחג החנוכה ובסתיו שמבלבל אותנו, 

סופשבוע קסום מכל צוות שכבת הבוגרים:

אורטל, גבי, נופר, הילה, רוני, תמר ושגיא