ברוח הסתיו - עלים נופלים

21/10/2021

שבת שלום!

לפני שנעבור לעדכוני התוכן, יש לנו כרגיל כמה הודעות ועדכונים חשובים - טיפה ארוכים מהרגיל, כי חשבנו שישנם כמה נושאים חשובים מספיק בשביל לפרט ולהסביר לכם מה עומד מאחוריהם.

  • הצטרפות ילדים חדשים לגן - אנחנו רוצים ליידע אתכם כי החודש הצטרפו 3 ילדים חדשים לגן - הם הגיעו על בסיס מקומות שהתפנו בשל ביטולים ברגע האחרון, והצטרפו לאחר שסיימנו את שלב ההסתגלויות הרשמי.

בנוסף, במהלך נובמבר-דצמבר יצטרפו 4 ילדים נוספים לגן. למה? השנה גייסנו 2 מחנכות יותר ממה שהיינו צריכים: אחת למשרה מלאה, ואחת ל-3 ימים בשבוע, על בסיס הניסיון שלנו שהראה שכמעט בכל "בציר גיוס" אחת לפחות מתגלה כלא מתאימה או מתקשה להשתלב כאשר היא נכנסת לפעילות המלאה שלנו. לשמחתנו, אחרי חודשיים הבנו כי הצוות שלנו, ותיקות וחדשות, מתאימות לנו בול! לאחר מחשבה רבה החלטנו לא להפרד מאף אחת, מאחר ומלאכת גיוס מחנכות איכותיות בתחום שלנו הוא קשה עד בלתי אפשרי. בנוסף, הוספת המחנכות מאפשרת לנו לעבוד עם תקן טוב יותר הן מהתקן הנדרש, והן על התקן המקורי שלנו - בבוגרים 5 מחנכות, בצעירים 6 מחנכות.  כדי שנוכל להשאיר את המחנכות הנוספות, החלטנו להוסיף עוד 4 ילדים לכלל הגן (אחד לכל כיתה).

  • שמות על הסדינים - שימו לב שיש שם ממש על החלק הקידמי של הסדין, כך שנוכל לראות את השם באופן ברור כשהמזרן על הרצפה. החיפוש היומיומי אחרי שם קטן בטיקט הפנימי מקשה על העבודה של המחנכות בשלב הכי רגיש ביום - הילדימות עייפים ואנחנו מחפשות אחרי המיטה שלהם… אנחנו מבינות את הרצון לשמור על הסדין ולכן מזמינות אתכם להדפיס על הסדין או לקנות מדבקות לגיהוץ. בכל מקרה, החל מהשבוע הבא, במידה ולא יהיה שם במקום ברור המחנכות יכתבו על הסדין כדי שנוכל לנווט בין כלל המזרנים. 
  • איחורי סוף יום - אנחנו מבינות  שלפעמים הדברים משתבשים או שאתם נתקעים באיזה פקק לא צפוי. אם זה קורה, שימו לב לעדכן את הקפטנית שלכן שאתם מאחרים בזמן איסוף הילדימות, כך נוכל לתווך להם את ההמתנה ולהציע פעילות נוספת עד שאתם מגיעים כדי להקל על ההמתנה.
  • איחורי בוקר - אנחנו מזכירות לכם את שעת ההגעה לגן:

שכבת הצעירים יכולים להגיע לגן עד 08:30; שכבת הבוגרים עד 9:00.

גם בבקרים, אנחנו מבינות שלפעמים קורה שמאחרים - אם זה קורה בבקשה עדכנו את הקפטנית שלכם. אחנו דואגות לכם ורוצות לדעת מה איתכם. אנחנו רוצות גם להדגיש שמבחינה פדגוגית השכבה מתחילה את סדר היום שלה בשעות אלה. ילדימות שמאחרים נכנסים בעיצומה של פעילות ומאבדים זמן של משחק חופשי בבוקר, זה זמן חשוב שמקל על ההשתלבות בגן לאורך היום.

  • ציפורניים - בבקשה וודאו שציפורני הילדימות גזורות - כך נוכל למנוע שריטות ופציעות.

נשיכות

אנחנו רוצות לשתף אתכם קצת בהתמודדות שלנו עם תופעה מוכרת ושכיחה בעיקר בגני ילדים בגילאים הרכים שלנו – נשיכות. הנשיכות מאוד לא נעימות, ומלחיצות את שני הצדדים – הנושך והננשך, וכמובן הוריהם.

למה פעוטות נושכים?

אנו נמצאות בשלב שבו האינטראקציה החברתית עוד ממש בחיתוליה, והילדימות עוברים בה למידה יום-יומית. אבל מנגד, ילדימות בגילאים האלה לא תמיד יודעים להביע את רגשותיהם. הרבה פעמים את פשוט מגיבים באופן אוטומטי, ונשיכה היא תגובה טבעית וראשונית עבורם. עוד ביטויי תסכול מוכרים הנובעים ממחסור בכלים רגשיים ומילוליים הם דחיפות, משיכות, חטיפות משחקים ואפילו חיבוקים שהם חזקים מדי. לרוב התגובות האלו נוצרות במהלך חיכוך חברתי כלשהו – רצון בחפץ שנמצא אצל אחרת, רצון להצטרף למשחק, כעס על חטיפה, קושי בהשתלבות במשחק או רצון לתקשר – אפילו תקשורת חיובית.

בנוסף, שינויים בסביבה המשפחתית/ביתית של הילד/ה כמו מעברים בין מסגרות, הולדת אח, גירושי הורים, וכדומה יכולים להוביל לנשיכות כחלק משינוי התנהגותי אצל הילד/ה. ישנו גם אלמנט המושפע מצרכי גרייה חושית – ילדים שזקוקים לגירויים חושיים עמוקים - אך רוב המקרים לא נובעים משם. מסיבות אלה, במקרה שנזהה ילד/ה בתקופה של נשיכות, נקיים אתכם שיחה כדי לנסות להבין כיצד הכי טוב לפעול.

אז מה אנחנו עושות?

בגן אנחנו שואפות לעצור כל פגיעה, ולנסות לזהות חיכוך לפני שהוא יתדרדר לכדי נשיכה, אך נשיכה יכולה להיות משהו מאוד מהיר וזריז, ולעתים אנחנו רחוקות מדי מהילד הנושך כדי למנוע אותה כליל. כשאנחנו מזהות ילד/ה שעוברת תקופת נשיכות, אנחנו מתחילות לתצפת ולדאוג לנוכחות קרובה אליו/ה, ולזהות רגעי קונפליקט פוטנציאליים. ברגעים אלה נשאף לקיים שיח מלמד – איך מצטרפים למשחק, איך יוצרים אינטראקציה. הילדימות ממש עכשיו עוברים משלב משחק אגוצנטרי להתחלה ובסיס של משחק חברתי, ובשבילנו כל קונפליקט הוא הזדמנות למידה. אלו דברים שלומדים רק בזמן אמת. אגב, לעתים כאשר אנחנו נמצאות עם ילד/ה בתקופה נושכת בסיטואציה של משחק חופשי במרחב גדול יחסית, נדאג לו/ה למוצץ – זה מרגיע תחושתית ומוסיף לנו עוד שלב לזהות מתי תגיע נשיכה. זהו תמיד פתרון קצר, קצר טווח, ויקרה כמובן בתיאום אתכם ההורים.

חשוב לציין שנשיכה אינה ביטוי לאלימות או תוקפנות, היא תמיד תגיע כנסיון לתקשר משהו.

בתגובה לסיטואציה כזו, מחנכת אחת תטפל בילד/ה שננשכ/ה, תחבק ותרגיע, ואילו מחנכת נוספת תטפל בילד/ה הנושכ/ת. התגובה שלנו לנשיכה אינה כעס או עונש אלא מתן כלים ותגובה המבהירה כי זו אינה התנהגות מקובלת. הילד הנושך אינו פושע, והרבה פעמים גם ממש נבהל . אנחנו כן נראה כי הננשכ/ת בוכה, כואב לה/ו, נזכיר שאנחנו לא נושכים, וננסה להכיר בתחושות שהובילו לנשיכה. "אני מבינה שממש רצית את הצעצוע הזה, אבל עכשיו יעל משחקת בו, ותראי, היא בוכה כי ממש כואב לה. אנחנו לא יכולים לנשוך".

מה אתם יכולים לעשות?

לגלות סבלנות והכלה, והבנה כי מדובר בשדה למידה מוכר מאוד. חשוב להבהיר שאנחנו לא מדווחות מי הילד/ה שנשכו, אין בכך שום טעם. אנחנו מבינות שלא נעים לראות נשיכה על הילד/ה שלי, וגם לא נעים לדעת שהילד/ה שלי נושכים, אך הנשיכות בקרב ילדי הגיל הרך הן תופעה התפתחותית וחולפת. אם נתמיד בתגובה לננשכ/ת ולנושכ/ת בצורה עקבית ומקצועית נרגיש את העלמות התגובה הזו.

לעדכן אותנו אם אתם חווים נשיכות של הילד/ה בבית – נשוחח על כך וננסה להתאים את התגובה בבית ובגן כדי לוודא שאנחנו נותנות לילד/ה מענה טוב ועקבי בשתי הספירות.

לא להתייחס לנשיכות כאל דבר משעשע, גם אם הן נראות כמו "נשיכות של אהבה", אך גם לא לכעוס, אלא להגיב בצורה שקולה המבהירה כי נשיכה אינה דבר המקובל עלינו.

אז זהו לגבי הנשיכות – מקוות לא לדבר אתכם על כך עוד הרבה השנה :)

  • אנחנו כאן בשבילכם - מזכירים לכם שכל נתיבי התקשורת פתוחים. אם יש משהו שאתם רוצים לשאול/לבקש/לברר - אל תהססו לפנות אלינו! זה יכול להיות במייל או בוטאסאפ, העיקר שתרגישו חופשי לדבר איתנו! אנחנו תמיד כאן כדי לתת לכם מענה, וגם כדי לשמוע, ללמוד ולתקן מתוך החוויות שלכם.

שבת קסומה, 

אחינועם וכל צוות גן ילדי הטבע הדמוקרטי

שכבת הצעירים

עבר עלינו עוד שבוע סתוי ונהדר! אנחנו והילדימות כבר מתחילים להתרגל לסדר היום שלנו. אז איך בעצם נראה היום שלנו? מה אנחנו עושים כשאנחנו מגיעים לגן? דבר ראשון, מניחים את התיק בסלסלה שלו, ואת הבקבוק שלנו בסלסלת המים! אנחנו רואות שחלק מהילדימות כבר עושים את זה בעצמם, וזה מאוד מרגש אותנו. אחרים צריכים עוד קצת ליווי והכוונה, אבל כבר מאוד בעניין ומתמלאים גאווה כשהם מצליחים.

מהסלסלה, החברימות כבר בוחרים איפה בחצר הם רוצים להתמקם למשחק חופשי - החצר בבוקר פתוחה לרוב עם כמה פינות - פינת צביעה/הדבקה, ג'ימבורי, קוביות גדולות וארגז חול, וכמובן יתר משחקי החצר. ארגז החול פופולרי במיוחד בשעות הבוקר, והרבה ילדימות ישר רצים אליו. השבוע העברנו הרבה חול מכלי לכלי. לקחנו כלי גדול מלא בחול, הרבה כלים קטנים וכלי גדול נוסף אבל ריק, וניסינו להשתמש בכלים הקטנים כדי להעביר את כל החול מהכלי הראשון לשני. הילדימות התרכזו בכך זמן ממושך, וגם ניסו להעביר חול בין הכלים הקטנים. ומה קורה כשאני מנסה לשפוך חול מסיר גדול לבקבוקון קטן? הכל נשפך!

פעילות נוספת החביבה על הילדימות בארגז החול היא סינון חול. אנחנו מכניסים למסננת דקה הר קטן של חול, מנענעים ומנענעים, ורואים מה שנשאר. לפעמים אנחנו מוצאים אוצרות, אבל לרוב, רק לכלוכים קטנים. מדבקה של קופת חולים, קצת עלים, אבנים קטנות או חול שהתקשה. החול המסונן לתוך סיר, רך ונקי ונעים! ומה נעשה עם הלכלוכים? כמובן נזרוק לפח! כך אנחנו גם לומדים לשמור על החצר שלנו נקייה על הדרך.

 בהדרגה, אנחנו נכנסים לכיתות, משחקים קצת בפנים ואוכלים ארוחת בוקר.  משם, כל קבוצה יוצאת לסדר היום שלה - הסגולים יוצאים שוב לחצר למשחק מובנה ורגוע יותר; הורודים נשארים למפגש והגשת חומרים. לאחר מכן - מתחלפים! הורודים יוצאים לחצר, והסגולים עושים מפגש והגשת חומרים. לאחר מכן, הלו"ז שוב מתאחד - לארוחת צהריים, התנקות והתארגנות, ומעבר למנוחה במזרנים!

 אז מתי אנחנו מספיקים את כל התוכן שלנו? בכל היום! על הסתיו אנחנו לומדים כשאנחנו פושטים חולצה ארוכה אחרי שהשמש יוצאת מדי בוקר, כשאנחנו מתבוננים בעלה כתמתם שילד/ה או מחנכת אספו בדרך לגן והציגו, או כשאנחנו מקשיבות לציוץ הציפורים בחצר.

 כך, אחרי ששמענו את הציפורים בחצר, שרנו את "נחליאלי קטן", וניסינו לחקות את תנועות הנחליאלי. שרנו "קן לציפור", וחשבנו על הגוזלים הקטנים שנמים בביצים. כשהרוח ליטפה אותנו בחצר, שרנו את "רוח סתיו", וחלק מהילדימות ביקשו להפעיל את המאוורר כדי להרגיש רוח חזקה יותר! במפגש, הראינו עלי שלכת - מוללנו אותם בידינו והרגשנו איך הם מתפוררים. זרקנו אותם וראינו כיצד הם נושרים לאיטם, ושרנו עם הילדימות את השיר "עלי השלכת".

בשבוע הבא, נמשיך לחקור את הסתיו, ונתחיל גם לעסוק באור, חושך ומה שביניהם - הצל.

  • הצעה לדרך לגן: אנחנו בעניין של עלים עכשיו - בייחוד עלי שלכת! בדרך לגן אפשר להתבונן בעצים, לראות את העלים המצהיבים והמתייבשים, ולאסוף מהמדרכה קצת עלי שלכת להביא לגן ולחלוק עם החברימות!
  • אז נתראה ביום ראשון - כרגיל עם בקבוקים מלאים וסדינים נקיים! בבקשה לשים לב גם לארוז בתיק הרבה חיתולים (4-5) ולרשום עליהם שמות (ובכלל, רצוי לרשום שמות על הכל, במיוחד דברים שאתם רוצים לקבל בחזרה. אנחנו משתדלות לשמור על כל החפצים, אבל זקוקות גם לעזרתכם).

 שבת שלום!

צוות שכבת הצעירים - חוה, מיכל, שיר, בר, עדי, חולוד, רותם ורוני

שכבת הבוגרים

 השבוע ראינו שהמון ילדימות עוזרים לחברימות שמגיעים לגן להיכנס - מברכים אותם בבוקר טוב, מלווים אותם לתלות את התיק ומתכננים משחק משותף. זה ממש מחמם את הלב בבקרים הקרירים שהגיעו אלינו. וכמו בכל שבוע, העברנו את הימים ביצירה, שירה, משחק, וחקירה. 

 מייד נספר, אבל קודם כמה הודעות:

  • נוהל יום א': לא לשכוח להגיע ביום ראשון עם סדינים רעננים ובקבוקים מלאים!
  • שמות: כבר סתיו ואנחנו רואות שילדימות רבים מגיעים לבושים בשיטת הבצל, וזה נהדר. נבקש רק להקפיד לרשום שמות על כל בגדי הילדימות, במיוחד הארוכים שאנחנו מורידים די מהר כי עדיין חם, כי לנו קשה לפעמים לעקוב אחר סווטשירט שילדימות פשטו בחצר.

 בחזרה לעדכון: 

גם השבוע הרגשנו את ההבדל במזג האוויר בין הבוקר לצהריים בעונת הסתיו. בבוקר אנחנו מגיעים עם בגד ארוך, שמכסה ועוטף אותנו מהקרירות הקלה. ורק כשאנחנו משחקים בחצר לאחר ארוחת הבוקר, השמש פתאום מבצבצת מבין העננים, אנחנו מתחממים ומורידים את השכבה הארוכה. זו עונה הפכפכה, ואנחנו מתלבשים בשכבות כמו הכרוב שטעמנו השבוע בארוחת הבוקר. 

בהמשך לשבוע שעבר, בו גילינו כי הרוח היא סימן נוסף שמבשר לנו על בוא הסתיו, הילדימות המשיכו לחקור כיצד בעזרת הגוף או חפצים שונים שיש בגן ניתן להפיק רוח. השתעשענו לראות את הילדימות עושים "פוווווו" גדול אחד על השני, וצוחקים צחוק מתגלגל. בנוסף השבוע יצרנו שבשבות אישיות בעזרת בריסטול, צבעי פנדה, מדבקות, קשיות וסיכות מתפצלות. גילינו שהשבשבת מסמנת לנו אם הרוח חזקה או חלשה, לפי המהירות בה היא מסתובבת. אפשר לנעוץ אותה באדנית שעל החלון או במרפסת, וכך כשאנחנו בבית ולא מרגישים את הרוח בחוץ אנחנו יכולים להתבונן בה ולדעת מה קורה בחוץ.

במפגש קראנו את הספר "על עלה ועל אלונה" מאת שירה גפן. שמנו לב לכל סימני הסתיו באיורים המרתקים של דוד פולונסקי. ראינו את הרוח החזקה שמזיזה את הנדנדה בגינה, מעיפה כובעים, צעיפים ואת העלים שעל האדמה. התבוננו בעלים הנושרים מהעץ ומחליפים את צבעם מירוק לצהבהב, לכתום ולבסוף כשהם על האדמה הם הופכים לחומים. כך למדנו סימן נוסף לסתיו, והוא עלי השלכת. גם פגשנו באחד האיורים את הנחליאלי שמגיע לבקר אותנו בעונה זו בשנה. הילדימות ידעו לזהות את הנחליאלי, דרך האזנה לשיר נחליאלי קטן - יש לו זנב ארוך, וסינור שחור על החזה. 

ממש כיף לראות את הילדימות מיישמים ומבינים ומעמיקים בכל דבר שאנחנו לומדים, וזה בא לידי ביטוי לא רק בתוכן הסתיו, אלא גם בכישורי היום-יום שלנו. למשל, התחלנו לדבר הרבה על הסביבה שלנו. אנחנו הולכים בחצר ורואים לכלוך על הדשא - מה נעשה? נרים את הלכלוך, ומייד נזרוק לפח. אפשר לראות את הילדימות מרימים לכלוך וזורקים כבר כמעט בלי לחשוב על כך. הגעתי לשירותים ולא היה סבון בכיור! מה אעשה? אראה למחנכת ואבקש סבון - כך אני דואגת לעצמי לידיים נקיות, וגם לחברימות! ואם אני עובר במסדרון ויש תיק שנפל באמצע ומפריע לתנועה? כמובן נרים וננסה לתלות! הילדימות כבר עושים חלק גדול מהדברים האלה בעצמם - וגם לומדים להשליך זאת על מצבים אחרים ולפעול בהתאם, כי הם פשוט אדירים. 

 בשבוע הבא נמשיך להעמיק במאפייני הסתיו,

סופשבוע נעים מכל צוות שכבת הבוגרים: אורטל, גבי, נופר, הילה, רוני, תמר ושגיא